|
אתה מעלה כאן כמה נקודות חשובות. לצורך מיקוד אתרכז בנקודה היחידה של אספקת נשק להתנגדות בגטו ורשה. חייבים לזכור שהפילוגים במחתרת היהודית היו השתקפות של הפילוגים במחתרת הפולנית הכללית. זה חלק מההסבר לכך שפרשת המגעים בעניין אספקת הנשק היא מסובכת, רבת משתתפים ובעיקר מקשה על הפרדה בין עיקר לטפל. זה נכון שחברותם של הקומוניסטים בארגון אי"ל היותר שמאלי עוררה חשדות בארמייה קראיובה (צבא הבית של הממשלה הגולה בלונדון). חשוב גם לציין שהמחתרות היהודיות ראו בעצמן גם מחתרות לאומיות פולניות וזה נכון גם למחתרת האצ"י הימנית. אגיע כעת לעיקר. ארגון אי"ל קבל תשובה רשמית מאישיות בכירה מאוד בפיקוד של הקראיובה. נאמר להם שהדלגטורה (נציגי הממשלה הגולה על אדמת פולין) מתנגדים לכל פעולה מזויינת בהקף גדול כנגד הגרמנים ומסיבה זו מסרבים לבקשת האי"ל לקבל נשק. לעמדה זו יש אישור והוכחות גם מן הצד הפולני. הפולנים חששו שפעילות מזויינת בהקף גדול תאפשר לגרמנים לחסל את המחתרת הפולנית שצריכה לשמור על כוחה לרגע של שחרור פולין. (במאמר מוסגר צריך לומר שעמדה זו מסבירה הרבה מן המרירות של יהודי פולין. יהודי ורשה הוו 30% מתושבי העיר. הפולנים ידעו שהנאצים מחסלים/חיסלו את יהודי פולין. קשה היה שלא לראות בעמדה הפולנית הסטואית ביטוי של האנטישמיות שלא ראתה ביהודים חלק מן העם הפולני). מעבר לכך ידוע שהאי"ל קבלה בכ"ז משלוח של כ-10 רובים. ע"פ העדויות היה מדובר בדגמים ישנים שרובם היו בלתי שמישים. ע"פ עדויות שונות לאצ"י היה יותר נשק. מדובר בעדויות חד צדדיות של מקורבים לאצ"י. אין לכך שום אישור בצד הפולני. אני כלל לא שוכנעתי שהפולנים בכלל ידעו שמדובר בשני ארגוני מחתרת נפרדים.
|
|