בתשובה להאייל האלמוני, 12/06/18 23:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכיוון שאתה ממשיך את הדיון בתמיכה בעבודות, ומכיוון שבעיני סכנת קניית העבודות היא הבעיה הקשה ביותר ברעיון (שפרט לזה הוא חיובי מאוד בעיני), אני אשמח לדעת מה דעתך על הבעיה הזו. מהתגובה הזו לא ברור לי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין, אבל נראה לי שבכל מה שנוגע לעבודות אקדמיות מדובר על מעשה חוקי. זה מן הסתם עבירה על התקנון האקדמי של האוניברסיטאות, אבל תקנון אתי הוא לא חוק פלילי (והמכונים האלה לא כפופים לתקנון, רק התלמידים באוניברסיטה). מה שמעניין זה מה ההצדקה הכלכלית לשוק כזה. תלמיד התואר השני ה"ממוצע" בחר ללמוד לתואר שני בשביל לרכוש ידע ולהרחיב את כישוריו, ובחר לשלם כסף ולהשקיע זמן (ששווה כסף) על מנת לרכוש את הידע והכישורים האלה. ברוב התחומים בשוק התעודה עצמה שווה פחות מהעלות של הלימודים. רופאים (יוצא הכלל הראשון) צריכים לעמוד בבחינה מעשית ובהתמחות, ככה שלא נראה לי שזה יהיה כדאי להם. מה שמשאיר אותי עם תלמידים ממערכת הביטחון (משטרה, צבא, שב"כ, מוסד) ומשרדים ממשלתיים נוספים שנותנים משכורות ופנסיה לפי תארים אקדמאים. מה שמרתק בתלמידים האלה שמדובר בתלמידים שהאוניברסיטאות מאד אוהבות ומאד מפנקות. הם פשוט כדאים כלכלית. אם אני צודק, אז לאוניברסיטאות אין אינטרס להלחם בתופעה, לתלמידים אין אינטרס להלחם בתופעה, למכונים אין אינטרס להלחם בתופעה, לתלמידים שלא מרמים אין אינטרס להלחם בתופעה (זה מקצוע עתידי בתחומים בהם אין יותר מידי תעסוקה לבעלי תארים מתקדמים) - זה פשע ללא קורבן (מלבד משלם המסים) שהמרוויחים ממנו הם מי שאחראים על אכיפת החוק. לא פלא שאף אחד לא עושה כלום נגד זה. להבדיל, אם שוק כזה יתפתח בבחינות הבגרות יהיה מדובר בעבירה פלילית ברורה (של המוכר והקונה) יהיה קל להלחם בה (כל מה שצריך לעשות זה "לקנות" עבודה כזאת, חמש בעלי מכונים ילכו לכלא ומספר המכונים יצטמצם פלאים, ולהרבה יהיה אינטרס להילחם בה. לכן, לדעתי, לא מדובר בבעיה רצינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטודנט שהחל ללמוד לתואר לא יפסיק באמצע. ואם חסר לו זמן (ויש לו מספיק כסף. יש מספיק סטודנטים שיש להם קצת כסף בצד), הוא יקנה לו קצת זמן עם עבודה מוכנה. והשוק הזה אולי לא יהיה כל כך גלוי, אבל תסמוך על היצירתיות של התלמידים והוריהם. יש להם לפחות שנה כדי למצוא כותב. הכותב יהיה כמובן סטודנט שמשקיע מזמנו בכתיבת העבודה ולכן אין לו זמן להשקיע בתואר והוא נאלץ בתורו לקנות עבודות בשוק האקדמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חסר לתלמיד לתואר שני זמן להשלים את התזה הוא יקנה אותה?! כאמור (פעם רביעית שאני חוזר על זה? חמישית?), היצירתיות של תלמידים והורים מאפשרת להם באותה מידה לרכוש אנשים אחרים שיבחנו במקומם. לא הצלחת לשכנע אותי, בינתיים, שאני מגדיל את הסיכון לרמאות, ואני לא מתיימר לטעון שאני מקטין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי רוב הנבחנים נבחנים בבגרויות אינטרניות. בבחינה כזו כל חברי הכיתה וכן אנשים נוספים מבית הספר נמצאים ביום הבחינה ויבחינו אם החליף אותך מישהו אחר. בתיכון שבו למדתי, היו זוג תאומים (שלמדו בכיתות שונות באותה שכבה). באחת מריצות ה־2000 אחד מהם (הספורטיבי יותר) ניסה להתחזות לשני, אבל ללא הצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, חבל שאין מכונת זמן להבהיר את זה מראש... אהה... בעצם יש לי כזאת.... תן לי לחזור 12 ימים אחורה בזמן ולהבהיר את זה. הנה, תיקנתי את סעיף 2.א. יותר ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור זה אני רוצה להבהיר את עמדתי: טענתי שעבודות מחייבות ראיונות ממושכים יותר מחמש הדקות שהקצבת להם כדי להיות מכשול רציני לעבודות עם סיוע. בחמש דקות אפשר לוודא שליטה מינימלית בחומר. אבל לא הרבה מעבר לזה. וכמובן: עם עבודה אפשר להתמקד בחלק קטן מחומר הלימוד. כל השאר אינו בעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחמש דקות אפשר לזהות רמאים (או, לפחות, לזהות רמאים פוטנציאלים ולהפחיד את כל מי שיש לו ספק ביכולתו לרמות). אני חושב שכבר התייחסתי (פעמיים) לכמובן שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתייחסות שלך לוותה בכמובן משלך: ההנחה שבשל השינון לא מרוויחים כלום מהלימוד לקראת הבחינה. ציינתי בתשובותיי למה אני לא מתייחס לכך כמובן מאליו. לא ענית לטענה הבסיסית שלי, שעבודה רחוקה מלכסות את רוב החומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום מקום לא כתבתי ש"שבשל השינון לא מרוויחים כלום מהלימוד לקראת הבחינה". זה איש קש שהמצאת. עניתי לכל הטענות שלך, לכל טענה לפחות פעמיים. כמובן שגם לטענה הבסיסית החדשה שלך עניתי (רמז: פעם אחת, פעם שניה ןגלידה). אני מקווה שאתה יודע שאין לי באמת מכונת זמן, ושכל פעם שאני נותן לך קישור לתגובה שנכתבה כביכול בעבר זה בגלל שהיא באמת נכתבה בעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד חושש שהמדרון מלא-רמאות לרמאות חלקלק, ושמערכת כמו משרד החינוך תתקשה להתמודד איתו. בהתחלה, נניח, תלמידים שיעתיקו עבודה1 מהשפע שיופץ ברשתות החברתיות יטרחו גם ללמוד את הנושא היטב, כדי לעבור את הראיון (זה עדיין קל יותר מאשר ללמוד את הנושא היטב ולכתוב את העבודה בעצמך). בשלב זה תאמר לעצמך בסיפוק שהמטרה הושגה, לפחות ברובה. אבל יהיו גם כאלה שילמדו את הנושא באופן יותר שטחי. עכשיו, מה יעשה המראיין המסכן שצריך לקבוע שתלמיד כזה רימה? ומה אחרי כמה פעמים שתלמידים שיוכשלו על רמאות-לכאורה2, והוריהם, יקימו מהומת אלוהים? ובכלל, מה הסנקציה שאתה חושב להטיל על מי שיואשם בהעתקה? רק פסילת העבודה ושיעשה שוב (לא מרתיע) או משהו קשה יותר (מה?) שיחריף את הרעש? בראיון קבלה לעבודה, ברוב המקומות, אם המראיין מרגיש שהמועמד לא לגמרי ישר, הוא יכול לא לקבל אותו מבלי שהוא יצטרך להצדיק את זה בפני שום סוג של בית משפט. בבגרות של משרד החינוך זה יהיה חשוף לביקורת בלתי פוסקת, פורמלית ולא-פורמלית. בארץ אוטופיה משרד החינוך הוא חזק ונחוש ומתגבר על זה. אצלנו יש צבא של מורים ומנהלי בתי ספר שמנהלים לוחמת חפירות מול תלמידים והוריהם, מונחים על-ידי ביורוקרטיה, ורוצים לחזור הביתה בשלום. ואפילו אלו מהם שחדורים בתחושת שליחות ללימוד הנושא שמלהיב אותם, בוודאי לא מתלהבים - אני מקווה שהם לא מתלהבים - מהמטלה השונה לחלוטין של לקבוע באמצעות ראיון האם התלמיד רימה או לא. אני חושש שמסלול-ההתנגדות-המינימלית, עבור חיילי החפירות האלה והביורוקרטיה המנחה אותם, יהיה להתכנס לסט של שאלות סטנדרטיות שהמראיין שואל בראיון, וצריך להעביר אם התלמיד עונה תשובות סטנדרטיות אפילו אם התלמיד נראה לו כפולט משפטים שהוא שינן מראש. אף אחד לא יתלונן, אף אחד לא יאשים אותם. ומה שתקבל בסוף יהיה תלמידים שמשננים אוסף של עובדות והיגדים, כמו היום אבל אוסף קטן ומצומצם בהרבה, ומקבלים ציון שכושר ההפרדה שלו נמוך עוד יותר מהיום. 1 כאמור, בשינויי ניסוח לפי הצורך. 2 באחוז מסוים מהמקרים של המקרים, באופן בלתי נמנע, לא בצדק; אבל זה כמעט לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף, אני חושב שכושר ההפרדה של הציון היום הוא כמעט אקראי (ביחס לידע בהיסטוריה, ביחס לכישורים ללימודי היסטוריה). ז"א אף מעסיק סביר לא יחשוב שאדם עם 90 בבגרות בהיסטוריה יודע יותר היסטוריה מאדם עם 60 בבגרות בהיסטוריה. אני לא בטוח שהטלת קובייה תיתן כושר הפרדה רע יותר. ככה שאני לא דואג במיוחד בעניין הזה. ולגבי מה שסביר שיקרה, ברגע שבתי הספר ידעו שזאת צורך הבחינות הם ישנו את מבנה הלימודים. במקום מורה שמרצה ותלמידים שכותבים, המורה יסרוק בשיעורים הראשונים כמה מהנושאים שבית הספר החליט שכדאי לתלמידים להתרכז בהם. בשיעורים הבאים כל תלמיד יבחר נושא לעבודה, והמורה יתפקד כמנחה עם שיעורים פרונטלים לגבי איך לכתוב עבודה, ועבודה פרטנית עם התלמידים בהם המורה ידריך אותם בכתיבת העבודה. אחרי הכל, זה לא שמישהו מצפה שהתלמידים יגישו עבודה טובה פתאום בלי שום עזרה, כשזה יקרה המורה יראה איך העבודה מתקדמת מידי שבוע ושבוע, ישוחח עם התלמיד ויעזור לו. אחרי הכל, "שחררנו" למורים ולתלמידים כמה שעות שבועיות שבוזבזו רק בשביל זה. במצב כזה המורה ובית הספר יצטרך לשתף פעולה עם התלמיד ברמייה (ואם המורה ובית הספר רוצים לרמות, אז לרמות בבחינות הבגרות רק נהיה קל יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, אם זה לא יהיה בבחינה, אז זה בכלל לא בחומר. כל תלמיד ילמד חלק קטן מהחומר. יש כאן לימוד של איך ללמוד. אבל אין כאן לימוד שיטתי ומסודר של החומר. להבנתי בית ספר אמור לספק לימוד מסודר ושיטתי של חומר הלימוד (אין בעיה למצוא לימוד שטחי ולכאורה מספק בכל נושא באינטרנט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיום כל תלמיד יודע את כל ההיסטוריה כשהוא מסיים את התיכון?! לדעתי, בכל מה שנוגע להיסטוריה, לימוד איך ללמוד הרבה יותר חשוב מלימוד של כמה פרקים שנבחרו על ידי משרד החינוך. לדעתי, אין מצב בו תצליח ללמד בני 18 באופן מסודר ושיטתי את כל ההיסטוריה (ולא את כל ההיסטוריה של עם ישראל). גם אם כל התלמידים היו גאונים, כל המורים היו מבריקים והיית מלמד אותם 30 שנה ברציפות רק היסטוריה. בהינתן הדעה הזאת, כל מה שנשאר זה לבחור במה להתמקד ולתת לתלמידים את הכלים להרחיב את הידע שלהם בהמשך חייהם. אבל גם אם אני טועה, הרי גם היום אתה בוחר במה להתמקד ובמה לא, וגם היום הלימודים שאתה מלמד בתחומים שבחרת להתמקד בהם הם שיטחיים, אז אני לא מבין מה אתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הפותח של ההודעה שלך דמגוגי במהותו. שני ה"כל" אינם תורמים כלום לויכוח, כי אף אחד אינו טוען שהמצב היום אידיאלי. השאלה היא רק אם הוא טוב יותר ממה שיקרה אם הצעתך תתקבל. אני יכול להעיד רק על עצמי: אין לי שום ספק שבשיטה שלך הייתי לומד הרבה פחות היסטוריה ממה שלמדתי, ואני מתכוון "לומד" בשני המובנים של המילה באנגלית. התיכון אמור להעניק לבוגריו גם ידע כללי, לא רק מיומנות בכתיבת עבודות כך שגם בלי הבעייתיות באימות העבודות אני חושב שהתמקדות בתחום מצומצם שלדעת רבים מהווה בעיה גם בלימודים מתקדמים ממש לא רצויה בתיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה דעתך על בגרות שמורכבת משני חלקים - 1. עבודה, בשיטת האלמוני, 2. מבחן ידע כללי בהיסטוריה, שטחי (עובדות בלבד, תאריכים בסדר גודל, לצורך העניין אמריקאי) אך מקיף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי דיעה מגובשת בעניין. בעולם אידיאלי כנראה הייתי מעדיף את ההצעה הזאת, אבל בגלל הבעייתיות של ההעתקות (אני הרבה יותר פסימי מהאלמוני בעניין, ודומני שגם אתה) אני נוטה לחשוב שהגשת עבודות צריכה להיות חלק - אולי חלק גדול ואולי אפילו מאה אחוז - מציון המגן כי קשה יותר לרמות מורה שמכיר את תלמידיו. אני מגיב בפתיל הזה רק במקומות בהם מה שנכתב מקפיץ אצלי טיק קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, סביר שלמורה שמכיר את תלמידיו תהיה יותר הטייה בקביעת הציון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זה נכון גם היום במבחנים שאינם אמריקאיים. אני מסכים איתך שהבעיה תהיה גדולה יותר, אבל להזכירך אנחנו מרקדים בין הטיפות ומן הסתם נירטב קצת בכל פתרון שהוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבחני בגרות שאינם אמריקאים ההטיה היה הטיית בודקים שמתמצעת בסופו של דבר - לא המורים שמלמדים בודקים ונותנים ציון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שבתת-הפתיל הזה אנחנו מדברים על בחינות מגן אבל אולי מרוב כדורגל אני לא מאופס1. _____________ 1- ובהקשר זה, הנה חידה לחיזוק הביטחון העצמי של המתקשים בתשבצי הגיון: המשותף לי ולכל משחק בגביע העולם עד כה מלבד צרפת-דנמרק (5,2). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החידה שלך מחלישה את הביטחון העצמי של לפחות מישהו אחד שלא מאוד מתקשה בתשבצים. כדי לעזור לאחרים עם העובדה היבשה: צרפת-דנמרק הוא היחיד שלא הובקע בו אף שער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה בגוף התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
palmface. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך להדגיש את בהקשר זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלגיה ניצחה את ברזיל. נשארו בטורניר רק אשכנזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שבלגיה היא תחליף לאשכנזים האסלים (ר’ הדגל שלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהוא דמגוגי בכלל. אם כי הייתי לוקח את שיפוט הדמגוגיה שלך יותר ברצינות אם הייתי רואה שאתה מעיר הערות דומות לתגובות דמגוגיות בהרבה שנכתבו בפתיל הזה ונשארו ללא תגובה דומה. חזרתי על הנקודה הזאת (שלא מדובר בהשוואה בין מושלם לפגום אלא בשני פתרונות פגומים שהשאלה מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ו"בעייתיות באימות העבודות" היא לא פגם באף אחד מהם), בניסוחים שונים, לפחות עשרה פעמים במהלך הדיון. לגמרי לא ברור לי למה אתה לא מפנה את התובנה הזאת אלי. אני לא בטוח למה התכוונת בשני המושגים של המילה "לומד". אני חושב שהתכוונת ל"רוכש ידע" ו"משקיע עבודה". לגבי "משקיע עבודה" לדעתי זה לא פקטור חיובי. אם אפשר להשיג את אותו אפקט עם פחות עבודה אז זה רק יותר טוב (לדעתי, וכל פעם אני מופתע שאני שומע שזה לא מובן מאליו לכל כך הרבה אנשים). המטרה שלי, אם אני הייתי בונה מערכת כזאת, היא שבממוצע תלמידים ישקיעו את אותה עבודה שהם משקיעים היום בבחינות הבגרות, לצערי נראה לי שזה לא סביר ושעבודה תדרוש יותר עבודה מבחינות (הנה פגם רציני, לדעתי). לגבי רכישת הידע, אני חולק עליך. מדובר בסוג ידע אחר, במקום ידע שטחי (יחסית) על הרבה נושאים (יחסית), ידע מעמיק(יחסית) על מעט נושאים (יחסית), אבל הכמות, לדעתי, בממוצע, לא תשתנה בהרבה, ואם כן היא רק תגדל. המשפט המסיים את תגובתך הוא דמגוגי במהותו. אף אחד לא מדבר על "מיומנות בכתיבת עבודות". מדובר על מיומנות ברכישת ידע. מיומנות כזאת שתאפשר לבוגר התיכון להרחיב את הידע הכללי שלו גם אחרי סיום התיכון. יחד עם העובדה שהתלמיד ידע שהידע שלו לא מושלם, אפשר לקוות שאפקט דאנינג-קרוגר שמאפיין כל כך הרבה מבוגרי התיכון שקיבלו ציונים טובים בבגרות ומשוכנעים שהם "יודעים היסטוריה" ולכן לא לומדים כלום ייחלש ככה שאולי, אחרי כמה שנים, הידע הכללי שלהם יגדל ולא יצטמצם. בעיני, כמות הידע שיש לבן ה-17 בחודשיים אחרי סיום הבגרות הרבה פחות חשוב מכמות הידע שתהיה לו בגיל 25 עד מותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למקצוע קוראים „היסטוריה״ ולא „רכישת ידע״. אבל מעבר לכך, במהלך הלימודים הרגיל, תלמיד אמור ללמוד, גם אם בהיקפים מצומצמים בהרבה, אבל לאורך כל הדרך). המצב היום הוא שתלמידים במקרים רבים לא לומדים בעצמם אלא אנשים מסביבתם הקרובה לומדים בשבילם. אולי כדאי לנסות לטפל בזה (לדוגמה: לעודד השתתפות בשיעורים וכדומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, רכישת ידע בהיסטוריה, אם זה לא היה מובן מההקשר או מעשרות הפעמים שכתבתי את זה. נכון, התלמיד אמור ללמוד, והתלמיד ילמד, לאורך כל הדרך, לא פחות (ולא יותר) מעכשיו. תשווה את זה ללימודי ספרות, על מנת לקבל ציון טוב בספרות תלמיד צריך ללמוד 21 יצירות. האם מי שיודע רק 21 יצירות "יודע ספרות"? האם מי שלא קרא את ביאליק או דוסטוייבסקי יודע ספרות? הנקודה היא שהתלמיד יוצא עם הכישורים לנתח יצירה ספרותית גם עם הוא לא למד אותה מול המורה, משום שזאת המטרה של לימודי הספרות בבגרות בתיכון. ואותו הדבר תקף גם להיסטוריה (ולגאוגרפיה, ולמתמטיקה, ולאנגלית...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא חושב ש"והיום כל תלמיד יודע את כל ההיסטוריה כשהוא מסיים את התיכון?!" (ההדגשות שלי) הוא דמגוגיה, נראה שהגשת עבודת גמר במקום מבחן במקצוע "רטוריקה 101". לגבי אפקט דאנינג-קרוגר אני לא רואה סיבה להניח שהוא יפחת, והייתי יכול אפילו לנסות להגן על התיזה1 שהוא עלול להתחזק עבור מי שקיבל ציון גבוה לעבודה שהתמקדה בתחום מצומצם, אבל אני לא מעוניין להיכנס לדיאלוג הזה, ועמך הסליחה. __________________ 1- רק לא בע"פ, בבקשה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא דמגוגיה, זאת תמיהה1. 1 סימן תמיהה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אף מעסיק סביר לא יחשוב שאדם עם 90 בבגרות בהיסטוריה יודע יותר היסטוריה מאדם עם 60 בבגרות בהיסטוריה. אני לא בטוח שהטלת קובייה תיתן כושר הפרדה רע יותר. אני לא מעסיק, אבל לעניות דעתי (שאינה מגובה בנתונים וגו') ציון של 90 בבגרות בהיסטוריה כן מעיד - במובן הסטטיסטי המקובל - על יותר ידיעת היסטוריה מאשר ציון של 60, ולבחינת הבגרות הנוכחית יש כושר הפרדה משמעותית יותר גבוה מהטלת קוביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית מעסיק, והיית מחפש אנשים בעלי ידע בהיסטוריה, כמה היית מסתמך על תוצאת בחינת הבגרות? האם, למשל, היית מעדיף אדם שקיבל 90 בבגרות לעומת היסטוריון (נגיד, מי שמפרסם באופן סדיר מאמרים בהיסטוריה בכתבי עת אקדמאים נחשבים) שקיבל 60? כמה הציון בבגרות היה מהווה פקטור בסיטואציה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיטואציה (המאוד מוזרה ומלאכותית) הזאת ציון הבגרות אכן לא היה מהווה פקטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, החלפת ''היסטוריה'' ב''מתימטיקה'' באותה תגובה מראה בבירור כמה נדירה סיטואציה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בו נעשה את הסיטואציה קצת פחות מוזרה, ונראה עם העיקרון נשמר. נגיד שאתה מנהל מוזאון, ומחפש מדריך שידריך כיתות של תלמידים, כשאחת הדרישות היא "הבנה בהיסטוריה". אתה מפרסם מודעה ומראיין אוסף של מרואיינים. נגיד שכולם מראים את אותה כריזמה, ולכולם יש את אותה כימיה אתך ואם העובדים האחרים. ובכל זאת יש ארבע קטגוריות בהם יש הבדלים בולטים בין המרואיינים: 1. חלקם קיבל 90 בבגרות בהיסטוריה וחלקם קיבל 60. 2. נתת להם מטבע להטיל וחלקם קיבלו עץ וחלקם קיבלו פלי. 3. חלקם סיים תואר ראשון בהיסטוריה בהצטיינות יתרה וחלקם סיים תואר ראשון בהיסטוריה עם ציון עובר. 4. שאלת את כולם לספר לך מי היה שבתאי צבי, חלקם ידעו את התשובה בפירוט וחלקם חשבו שהוא המגן השמאלי של אח"י נצרת. עכשיו, אם תיקח את ארבעת הפרמטרים האלה, ותשקלל אותם לפונקציה כלשהי שתוכל לבחור לנו את המועמד העדיף ש"יודע היסטוריה"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1), (3) ו־(4) מצביעים על הבנת ההיסטוריה. (1) מעיד על שליטה בחומר בתיכון. (3) מעיד על שליטה בחומר במהלך הלימודים האוניברסיטאיים. (4) מעיד על הכרות של אפיזודה היסטורית אחת. לכן סדר רלוונטיות הקטגוריות בעיני הוא: 3, 1, 4, 2 אם המוזאון עוסק בנושא שקרוב לשבתאי צבי, כמובן שאפשר להתייחס ל־(4) יותר ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא הייתה השאלה. האם אדם שלא יודע מי היה שבתאי צבי "יודע היסטוריה" במובן עליו אתה והשוטה דיברתם? ז"א, אני מבין שיש לך אג'נדה, אבל בכל זאת, באמת?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה עברת לדבר על מיונים לעבודה1. לשיטתי, לימודי ההיסטוריה בתיכון נועדו בעיקר להנחיל לתלמידים ידע היסטורי בסיסי, בתור חלק מידע כללי שמן הראוי שיהיה נחלת הציבור הרחב, ובחינת הבגרות היא אמצעי (עם פגמים וגו') להשיג את המטרה הזו. יש אולי מטרות משניות נוספות ללימודים ולבחינה, אבל לדעתי מיונים תעסוקתיים הם מחוץ לרשימה, או מקסימום נמצאים בה במקום מאד נמוך. אבל אולי אני מפספס משהו בטיעון שאתה בונה, אז אני זורם אתך ואענה לשאלתך: בנתונים שתיארת, ובהיעדר מידע נוסף, הייתי נותן משקל של 100% להישגים האקדמיים באוניברסיטה, ו-0% לשלושת הנתונים האחרים. אבל שים לב - לא אמרתי שציון הבגרות והידיעה מיהו שבתאי צבי הם חסרי משמעות לחלוטין; אם למשל היו עומדים לרשותי רק נתונים 1, 2 ו-4, אני חושב שהייתי מחליט ע"פ איזשהו שיקלול של 1 ו-4, עם רוב המשקל ל-1. _________ 1. כן, ראיתי שירדן דיבר על ראיון קבלה לעבודה בתגובה 700270, אבל זה היה רק כדי להמחיש שמשרד החינוך יצטרך ראיות מוצקות כדי לפסול נבחנים החשודים ברמאות, בלי קשר לדיון שלנו בתת-הפתיל הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על מיונים לעבודה מכאן. הנקודה היא שעם כל הכבוד לעקרונות, כשאנשים שמים את הכסף שלהם מתחת לאף לפעמים הם משנים גישה ומתחילים להגיב בצורה קצת יותר נורמלית. תת הדיון הזה הוא על כושר ההפרדה של בחינות הבגרות, אני מסכים שזאת לא באמת המטרה שלהם, בגלל זה, לדעתי, הם לא ניבנו על מנת לתת כושר הפרדה גבוה, ולכן הן לא נותנות כושר הפרדה גבוה. כמי שעוסק מידי פעם בראיונות עבודה, חוסר ידע (וחמור מזה, אי הכרה בחוסר הידע) בתחומים בהם אמור להיות למועמד ידע הם, לדעתי, דגל שחור כהה. לדעתי, מדריך במוזאון שלא מסוגל לענות נכון לשאלות של ילדים אותם הוא מדריך לא כשיר לתפקידו בלי קשר לשום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי לא מעט ראיונות עבודה (ודומיהם) בחיי-שלאחר-הבגרויות, לא זכור לי שאי פעם נשאלתי על ציון במקצוע קונקרטי. למעשה, בשלב מוקדם מאד של התיכון הובהר שמה שחשוב זה מספר הנקודות שאוספים והציון הסופי. במלים אחרות, שעדיף להשקיע במקצועות מורחבים קלים (ספרות, גיאוגרפיה) על פני מקצועות מורחבים קשים (מתמטיקה1, פיזיקה). ואכן, הציון היחיד שהיה לו רלוונטיות בסופו של דבר היה ציון הבגרות הממוצע *הכללי*, שבחישוב עם ציון הפסיכומטרי איפשר לי להתקבל לפקולטה שרציתי וזהו. שם זה נגמר. אין לי שום יסוד סביר לחשוב שאם הייתי מחפשת עבודה *ללא* תואר המצב היה שונה. 1 בחישוב הבונוסים השונים, כשההפרשים לא היו משמעותיים אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. יש בזה טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשע ללא קורבן? אם המורה של הבת שלך בתיכון התקבל ללמד בתיכון כי הוא קנה עבודה לצורך תואר המסטר, זה לא פוגע באיכות הלימודים של הבת? (כן, לא באופן דרסטי. אבל במצטבר, על פני מאות מורים ועשרות אלפי תלמידים...). בנוסף, כן, כמשלם מיסים אני לגמרי רואה עצמי כקורבן כאן. אם תוספת השכר היא 500 ש"ח לחודש1, על-פני 40 שנה (כולל פנסיה), מדובר בעלות למדינה של כרבע מליון ש"ח לעובד. על-פני אלפי עובדים, העלות הכוללת היא מליונים רבים לתקציב המדינה. (הנה כתבה מ-2001 המדברת על "מאות ואף אלפים" של חשודים). ובאשר לחוקיות, העבירה היא כנראה פלילית, לפחות במקרה של עמידה בדרישות סף לתפקיד בעזרת התואר, או זכאות להעלאת שכר בעקבות התואר (קבלת דבר במרמה). ____________ 1 אין לי מושג מה המספרים האמיתיים, אני חושש שזוהי הערכת-חסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פשע ללא קורבן" נכתב בסרקזם. אני מקווה שבית הספר של הבת שלי בתיכון יעסיק מורים על סמך הניסיון שלהם ולא על סמך התארים שלהם. זה לא שאם מחר האוניברסיטאות יחליטו להחמיר את התנאים לקבלת תארים עובדי משרד הביטחון לא ימצאו דרך אחרת לקחת ממך את הכסף הזה. אולי הקורבנות הם השוטרים והחיילים ההגונים שלא מקבלים את תוספת השכר? ואולי העובדה ששוטרים וחיילים מתקדמים על ידי רמאות מקדמת משטרה וצבא לא הגונים, יוצרים מצב בו כל אזרח ותושב הוא קורבן? כאמור, אני לא עורך דין, מהכתבה שצירפת נראה שקבלת תוספת השכר בעקבות תואר שהושג במרמה היא עבירה פלילית, אני לא בטוח לגבי קניית העבודה, ו(מה שיותר חשוב לדיון) נראה לי שמכירת העבודה היא חוקית מה שמאפשר יצירת שוק גלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כמובן, כבר שלשום היה צריך להפסיק עם המנהג של תוספות שכר על תואר אקדמי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. יש משהו חיובי בכך שהמדינה מעודדת השכלה גבוהה של אנשי השירות הציבורי. עם זאת, התוספת לא צריכה להיות גבוהה דייה כדי להצדיק שחיתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שהנסיון מראה שרמת התוספת שלא מעודדת שחיתות היא כל כך נמוכה, שהיא הופכת תוספת כזאת לזניחה. זכור לי במעורפל שאפילו תוספת נסיעות, שנמוכה משמעותית מתוספת אקדמית, גררה בכל מיני מקומות הונאות מהסוג של זיוף כרטיסי אוטובוס, דיווחים שקריים על נסיעות ושאר ירקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצב התעסוקה של בוגרי המוסדות האקדמיים אינו כזה המצדיק את הטיעון שלך. אנו נמצאים עכשיו באבטלה כללית נמוכה, אבל לא במצב של חיסרון אקוטי של בוגרי אקדמיה. המדינה יכולה לעודד השכלה גבוהה של אנשי השירות הציבורי ע''י שכירה מלכתחילה של עובדים אקדמאים ומבלי לשלם מחיר כספי ובהעדרות של עובדים מעבודתם כדי לקבל אקדמאים סוג ב'. ולא אמרנו כלום על עניין ה''זיופים''. עדיף שארגונים בכלל ישפו אנשים על עבודה שהם עושים ולא על תארים (לפחות לא באופן גלוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאותן סיבות שלא כדאי לתמרץ משכורתית עובדים על רכישת1 תואר אקדמי, לא כדאי גם שתואר אקדמי, כשלעצמו, יהיה קריטריון בקבלה לעבודה. 1 התרתי משמע על אחריות השומע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 לגמרי הערכת חסר, דומני שמדובר בכמה אלפים לחודש. לא מתחייב לגבי תארים במדעי הרוח או החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשה חוקי? קבלת דבר במרמה [ויקיפדיה] עדיין עבירה בספר החוקים הישראלי. אמנם תחולתה על פוליטיקאים מוטלת בספק בגלל שלכאורה אין להם את היסוד הנפשי להבחין בין טוב ורע, אבל על סטודנטים עדיין לא חלה האבחנה הזו. ה"דבר" הוא כמובן תואר אקדמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורה אחרונה. (נראה לי שהיסוד הנפשי להבדיל בין טוב לרע לא קיים גם אצל רבים מעובדי מערכת הביטחון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכירת העבודה נראית גם לי חוקית. רק השימוש בה על ידי הקונים לצורך השגת דבר במרמה אינו חוקי. אם בתי המשפט יסכימו איתך לגבי העדר היסוד הנפשי אצל עובדי מערכת הבטחון, גם הם כמו אולמרט ורבים אחרים יזוכו. ____________ מתוך הקישור: "דיניץ, כמו אולמרט, זוכה על היעדר "היסוד הנפשי" (מעניין לקרוא בהכרעת הדין את דעת היחיד של השופטת דליה דורנר, שליגלגה על טיעון זה)" כשאהיה ראש עיר אקרא רחובות וכיכרות על שם אבירתי דליה דורנר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |