בתשובה לגלעד ברזילי, 17/05/02 16:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את המאמרים אני עוד אקרא, ולכן לא אתייחס אליהם במפורש, אלא אסביר את עצמי שוב. כאן המקום להוסיף הזהרת "סכנה- אוף טופיק פיזיקלי" (ואפילו אחד שלא קשור למדעי הרוח ו/או לרפואה), לבקש ממי שלא מעוניין לדלג, וכו' אילו המשתנה הנמדד היה יוצא זהה במדידה השניה (אגב, אין צורך למדוד שני משתנים, וכאשר מדובר בשני משתנים שיוצרים אי ודאות, אי אפשר למדוד את שניהם בו זמנית), אזי יש משהו במערכת הנמדדת שקובע את תוצאת הניסוי (ללא קשר לביצוע הניסוי), ולכן המערכת לא נמצאת חלקיק שניה לפני הניסוי בסופר-פוזיציה של כמה מצבים, אלא במצב יחיד, והקריסה, הכל כך פרובלמטית משום מה, לא תקרה. למשהו הזה קוראים משתנה חבוי (או נסתר, אני תמיד מתבלבל). בגלל החזרה בזמן הבעייתית (הרי אם נחזור בזמן ונבצע שוב את הניסוי, ונקבל תוצאות שונות, נקבל פרדוקס...). בו נגדיר את הניסוי המחשבתי שלך מחדש, תקן אותי במקום בו אני טועה. ניקח שתי מערכות מבודדות לחלוטין, וזהות לחלוטין. הזהות בין המערכות היא שלמה, קריא אם יש משתנה חבוי (כמו שהוגדר למעלה) שאומר למערכת לאיזה מצב לקרוס, הוא זהה בשתיהן. על מנת לוודא שיווצר סופר-פוזיציה, ניקח את המערכות כך שהן נמצאות בוודאות בתנע מסויים מה שאומר שאי הוודאות לגבי המיקום הוא מוחלט (הייתי מעדיף לדבר על ספין בכיוונים שונים, אבל נישאר בתנע-מקום). נמדוד את המיקום בשתי המערכות, בנקודת זמן ששתי המערכות זהות (בגלל שמדובר בניסוי מחשבתי, אפשר ליצור את המערכות כך שנקודת זמן זו לא תיפול באותה נקודה). במידה ויש משתנים נסתרים, נקבל שתי תוצאות זהות, במידה ואין, לא נקבל בהכרח תוצאות זהות. לכן, במידה ונקבל תוצאות זהות, נחזור על הניסוי שוב, עד שההסתברות לקבל תוצאות זהות כל כך הרבה פעמים ברציפות תהפך ללא סבירה. מה שהוכח על ידי אי שיוויון בל, וקשה לי להאמין שהופרך על ידי הס ופיליפס (אם כי, אולי קריאת המאמרים תוכיח לי שטעיתי, ואז אתקן את עצמי), זה ש*במסגרת התיאוריה הקוונטית* משתנים כאלה לא קיימים. זה לא אומר שהם לא קיימים במציאות, רק שצריך לפתח תיאוריה חדשה (שמן הסתם תכלול בתוכה את תוצאות התיאוריה הקוונטית), בה הם קיימים. אבל, כל זה לא אומר שהדטרמיניזם הוא לא אמוני, זה רק אומר שהדטרמיניזם החזק (לא אתה קורא חלש) אותו הגדרת לא מתיישב עם התיאוריה הקוונטית. דטרמיניזם חלש (אם תרצה, קרה לו חלש מאד) דווקא מתיישב היטב עם אחת ההצגות של המכניקה הקוונטית, הצגת העולמות המרובים. לפי סוג דטרמיניזם זה ההווה אכן נקבע חח"ע על ידי העבר, אבל אתה מסוגל לראות אמפירית רק חלק מההווה, משמע, הניסוי יחזור על עצמו, ובכל פעם תראה את כל תוצאות הניסוי האפשריות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינך צריך להתנצל. היתה הסתברות גבוהה שהדיון הזה יקרוס לאחד מ 2-3 הנושאים הידועים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, אין לי בעיה להתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי שאתה מתאר שקול לניסוי שלי, וכמו הניסוי שלי, גם הוא בלתי ניתן לביצוע (כשאתה אומר שידוע בוודאות מה התנע, הרי שאתה מתאר אותו בעזרת פונקצית הדלתא של דירק, שהיא כידוע לא דבר פיזיקלי במיוחד). עכשיו, ברור לי שאם אי שיוויונות בל עומדים, הרי שאני לא יכול להיות דטרמיניסט מהסוג שלי, על זה אין לי וויכוח (כאן עצרנו פעם שעברה). אבל אם הם לא - אז כן. על התקיימותם או לא של אי שיוויונות בל אני לא יכול להתווכח - אני לא יודע מספיק קוונטולוגיה. נקווה שאפופידס ירים את הכפפה. מה שלא הבנתי בהודעה שלך, זה את הפסקה האחרונה. הדטרמיניזם שהגדרתי הוא חזק, חלש או חלש מאד? ואם הדטרמיניזם שלי חזק, מהו הדטרמיניזם הגורס שההווה קובע את העתיד לחלוטין? אני רוצה שהדטרמיניזם שלי יהיה אמוני גם במסגרת תורת הקוונטים, ואם בל טועה - אז הוא כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש מכם בזאת לעכב את המשך הדיון. התחלתי לרקום לאחרונה פנטזיה שכזו, לכתוב לאייל מאמר ארוך (4 חלקים) על כל ההיבטים החביבים הללו של תורת הקוונטים, בעיותיה ופרשנויותיה. אני ממשיך ומפנטז שאני גם אצליח לעשות את זה, וגם אצליח לעשות את זה קריא לאייל הממוצע. תנו לי שלושה חודשים (סוף סמסטר פלוס); אם אתיאש, אתן לכם אור ירוק לחזור לזה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה חודשים בלי לדבר על קוונטים? זו גזירה שאין הציבור האיילי יכול לעמוד בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, ברכות על הכוונה. שנית, כפי שכבר העיר עמיתי האלמוני, מדובר בגזירה שאין הציבור מסוגל לעמוד בה, מה עוד שיש ספק אם זה בכלל יקרה. שלישית, נראה לי שחששך שמא ימוצא הדיון קודם לפירסום, אינו מוצדק. זאת, לאור החדווה הקוואנטית השוררת אצל חלק מן האיילים וביטוייה החוזרים, ללא קשר לנושא הדיון. העיסוק בQT הוא דיון ללא סוף, שאיננו נלאים מלחדשו ולא פעם גם למחזרו, פעם אחר פעם, בהנאה גדולה. בכל זאת, אשתדל לא להרחיב את תגובותי בנושא ואשמח לחזור עליהן לכשיפורסמו המאמרים. רביעית, ארבעה חלקים? נראה לך שישארו תגובות לחלק הרביעי? קשה להאמין שאנשים ימנעו לעסוק מיידית במגוון היבטיה של תורת הקוואנטים ושייעתרו לתחינותיך לא לעסוק, כבר בתגובות למאמר הראשון במה שיטופל בשלישי ולא ברביעי במה שטופל בשני. אולי כדאי שבאופן כלשהו יפורסמו כל החלקים במקביל, והתגובות ירוכזו במקום אחד (עד כדי פתילים)? איני בטוח. אך בעצם, זוהי ביצה שטרם נולדה. בכל מקרה, בהצלחה. אם אוכל, אשמח לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי לדובי לכתוב לאייל מאמר בנושא תורת הקוונטים. אחרי כמה נסיונות הבנתי שתמיד קורה אחד מהשניים: א. אני גולש למתמטיקה מעבר ל5 יחידות. ב. אני מנפנף ידיים ומבקש מהקהל להאמין, שמה שאני אומר נכון. לאור מאמריך הקודמים ברור לי, שהיכולת שלך להסביר נושא לקהל קוראי האייל טובה יותר מהיכולת שלי, ולכן כולי תקוה, שתצליח במקום בו אני נכשלתי. אשמח לראות מאמר בנושא זה באייל במהרה בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבשורות הטובות הן, שזה פחות או יותר מוכן. הבשורות הרעות1 הן שאני נוסע הלילה לחו"ל לשלושה שבועות. המאמרים יתפרסמו, אי"ה, באוקטובר. 'אי"ה' זה, כמובן, אם ירצה הייזנברג. 1 מבחינת המאמר בלבד, כמובן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהיר שההבדל בין הניסוי שניסחתי לניסוי שניסחת הוא לא הבדל טכני כי אם מחשבתי (ז''א, חזרה בזמן מוסיפה פרדוקסים שלא כדאי להיכנס אליהם לפני המאמר של ירדן ניר), מה גם שבזמן שיש קושי למדוד תנע במדוייק, הרי שמדידת ספין בכיוון מסויים, היא פשוטה בהרבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |