 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשמוע את עדר זה ממש מתקן לונה פארק של מסע בשנות השבעים. אתה יושב וחולפים על פניך כל הגדולים- הנה גרוניך! הנה סנדרסון! הנה רכטר! בחצי מהשירים שלו יש לי דז'ה וו (בעצם דז'ה אנטנדו) שאני לא מצליח לשים בו את האצבע על שיר ספציפי אבל היוצר המרופרר ברור כשמש. השאלה היא האם לאלון עדר יש טביעת אצבע משל עצמו. האם כמו שנוכל בקלות לשייך לחן של אריאל זילבר או של יוני רכטר שלא שמענו מימינו, נוכל גם לשייך לחן של אלון עדר ככזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדז'ה וו היה חזק במיוחד ב"כמה שאלות על גברת היי-טק". זה שיר עמוס בהברקות, רפרורים וטוויסטים מוזיקליים. אני שמעתי שם גם סנדרסון וגם רכטר, אבל לא הצלחתי לשים את האצבע בדיוק. משפט הסיום עזר לי למצוא את הרפרור ל"גן סגור" במשיכה של ה"האאא" בסוף כל בית. אבל הנושא המוזיקלי המרכזי הוא סנדרסוני ונשמע כמו הלחמה של "היא התיישבה ליד פסנתר" ו"אינספקטור פיקח". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |