 |
אני רוצה להסביר באמצעות דוגמה מה מפריע לי בשידורי כל הערוצים, דווקא באמצעות רגע קטן של נחת רוח. ישנה תכנית בשם "שישי בחמש" שבה אחת משני המגישים היא שרון וכסלר שידועה יותר בהגשת תחזית מזג האוויר. והנה בתוכנית האחרונה מיום 11.5.18 מספרים לנו על החלטת הקונגרס בארצות הברית בשנת 1995 להעביר את השגרירות לירושלים, אבל השגרירות לא מועברת בסוף כי כאן רבין ופרס מתנגדים (בסתר. כמובן אין הם מביעים בגלוי את התנגדותם). מיד לאחר הכתבה בזמן 28:57 היא מעירה (הערה שאורכה 2 שניות) את ההערה הבאה: "איזה כיף להיות היום ולא אז". בשבילי מין הערונת כזאת היא כמשב רוח מרענן. בדיוק כך אני חש. אבל זה רגע נדיר בתקשורת האלקטרונית כי כולם מאד חמוצים בקשר להווה ומעריצים את אז כשעמדנו לפני "מזרח תיכון חדש" עם כמעט אלפיים קורבנות, והיום אוי ואבוי. כמה שהשלום רחוק. . . איני מכיר את דעותיה של וכסלר, כי לא יצא לי לשמוע אותה כל כך וההערה הזאת היא הדבר היחיד שאני זוכר מדבריה. אולי היא בעלת דעות ימניות ואולי לא. אבל היה נחמד לשמוע את זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש