|
||||
|
||||
"אמירות ואזכרות שונות" מבלי שיש לך אפילו דוגמה אחת להצביע עליה. אמור לי. מדוע אתה כל כך שונא את הישראלים, כל כך שונא עד שאין לך שום בעיה להעליל עליהם עלילות חסרות בסיס? כדאי שתתבונן עמוק לתוך נשמתך. |
|
||||
|
||||
אני לא מעליל עלילות. אני לא דוגל כמוך בהתקרבנות הישראלית עד כדי התעלמות מהצדדים הנבזיים שלה ההולכים ותופסים תאוצה יותר ויותר במהלך הזמן. בלינק שקישרתי מוזכרים הבדיחה של ג'ודי ניר מוזס על אובמה כשחור, הציון שלו ע"י דב ליאור כ"כושי" והנאום של נתניהו מול הקונגרס שלא היה עושה כמותו לנשיא אחר, גם אם היה מתנגד למדיניותו, אם רק צבע עורו היה אחר. והנה משהו בעברית: "המהדורה העברית של הביוגרפיה כוללת הקדמה מיוחדת של המחבר על אובמה, ישראל והיהודים. רמניק אינו מסתיר את העובדה שהוא מתקשה להבין את פשר העוינות הישראלית כלפי הנשיא האמריקאי. הוא מזכיר את השלטים בירושלים שהציגו את אובמה עוטה כאפייה ואת העיסוק בקשריו עם כוהני דת "אנטישמים", פעילי שמאל ומרצים פרו-פלסטינים. אולם ממקום שבתו בניו יורק מבהיר רמניק, יהודי בעל קשרים הדוקים עם ישראלים, כי הוא מודע היטב לעובדה שרעיונות אלו אינם נחלתו רק של ציבור נבער, אלא גם של האנשים האמונים על המדיניות הישראלית. הוא מצטט שיחה שניהל לאחר הבחירות עם פקיד בכיר בממשלת נתניהו, שחשף לפניו שלל דעות קדומות ובלתי מבוססות על אובמה. ואשר לישראל, הוסיף בצער, "דומה שלאובמה אין תחושה מיוחדת כלפינו". בכך, במיוחד, ייצג אובמה מבחינתו נתק מכל המנהיגים האמריקאים הקודמים של מחצית המאה האחרונה. וכמובן, מיהר הפקיד להוסיף, "לכל זה אין שום קשר לגזע". אולם, כפי שרמניק מנסה לרמוז בעדינות, לכל זה יש בהחלט קשר לגזע: "בישראל ממשיכים לקנן חשדות באובמה, ואחדים מהחשדות האלה, אני מדגיש, אחדים - קשורים בשאלות הביוגרפיה שלו, בנאמנויותיו, באידיאולוגיה האמיתית שלו, בזהותו הגזעית ובאמונותיו הדתיות". ואכן, ראוי לומר את הדברים בריש גלי. את הרתיעה של ישראלים רבים מפני אובמה מזינים פוליטיקאים וכלי תקשורת אמריקאיים גזעניים ושמרניים, שממשיכים לתאר את אובמה כנטע זר, כאפריקאי, כספק נוצרי-ספק מוסלמי. גם אם הדברים לא נאמרים מפורשות בגלל מגבלות התקינות הפוליטית, אלו הן השמצות שמתייחסות בראש וראשונה אל מוצאו הגזעי." |
|
||||
|
||||
האם היהודים משתמשים בדם בנותיו של אובאמה לאפיית מצות לפסח? לכאן עדיין לא הגעת (אבל מטיף מוסלמי בירושלים חזר באזני האספסוף שעמד מולו ממש ממש על עלילת דם ותיקה זו), אבל אתה קרוב מאד. אינך מצליח למרות מאמציך להביא ולו דוגמה אחת לכך שיש שנאה בקרבנו לאובאמה בגלל גזעו, ובכל זאת אתה חוזר ומשמיע את ההאשמה האנטישמית הזאת שוב ושוב. אנחנו באמת לא אוהבים את אובאמה אבל זה לא בגלל צבע עורו אלא בגללי מעשיו. אני רוצה להפנות אותך לשתי תגובות ישנות שלי שדנות באובאמה. הראשונה: תגובה 637124 בתגובה זו האשמתי את אובאמה באנטישמיות, וגם היום אני מאמין שהוא אכן מסתיר בתוכו תכונה כזאת, אבל לא בגלל צבע עורו אלא בגלל השיחה הנוראה ההיא שאמנם הוכחשה בדיעבד גם על ידו וגם על ידי נתניהו אבל אני מאמין שאכן אירעה. השנייה: תגובה 686501 אתה יכול להבחין שאין בתגובה הזאת שום סימנים של גזענות, אלא אפילו הערכה לאובאמה בגלל תכונות כאלה ואחרות שלו. ומעניין. לא זכרתי את התגובה הזאת. הייתה שם מעין "נבואה" לגבי טראמפ, כשהיום אני נוכח שוב ושוב כמה צדקתי בה. |
|
||||
|
||||
האם מרוב התבוססות בצדקנות עצמית טחו עיניך מלראות את ציוני המקרים בלינקים? נסיון לרסן את ישראל אינו "אנטישמיות". כנ"ל גם אי הסכמה ואף התנגדות למדיניות הימין או עירעור על מוסכמות השיח הציוני. |
|
||||
|
||||
לא התייחסתי לבדיחה הלא מצחיקה ששיתפה ג'ודי מוזס כי לא חשבתי שהבאתה מצביעה על גזענות. יש אצלנו בדיחות על רומנים פולניות ויקים, שהן ממש לכאורה פוגעות, כי הן מיחסות לאלה תכונות לא יפות, ובכל זאת איני רואה בהן סימנים לגזענות, שמעתי יוצאי רומניה שמספרים בעצמם בדיחות על רומנים, וגם אני חוטא בסיפור בדיחות אתניות כאלה מידי פעם. "קפה שחור חלש" זה אמנם לא מצחיק אבל בפרוש לא מראה שג'ודי מוזס גזענית. בפרוש לא. וגם אמירתו של דב ליאור "עוד מעט הכושי הזה יאמר לנו מה לעשות" לא ממש מלמדת על גזענות כי המילה "כושי" היא מילה מקראית שבה מכנים אנשים כהי עור. "הלא כבני כושיים לי אתם בני ישראל" מלמדת שאלהים מתיייחס לבני ישראל כמו לכל אומה, ואין כאן איזו פגיעה דווקא בכושים. מותר לקרוא לאובאמה "כושי". זה ציון עובדה, ולא פגיעה. "אפרו אמריקאי" זה לא פוגע פחות. ובכל זאת אולי בגלל הרגישות היה איזה טעם לפגם בניסוח הזה של דב ליאור. אבל קרו אצלנו דברים הרבה יותר גרועים. היה גולדשטיין. היה עמי פופר. האם זה מצביע בהכללה על כלל הישראלים, כפי שאתה עושה? ועכשיו אני רוצה להביא קטע ממאמר של "סופר ימנית" שרה העצני כהן, שהופיע היום ב"מקור ראשון", שלמרבה הפליאה מצאתי אותו גם ברשת. הוא מלמד הרבה על יחסנו כאנשי ימין לאובאמה וטראמפ. לא תמצא שם גזענות. אולי ההפך. כמה כיף היה להתאהב באובמה. האיש מלא הקסם, הכריזמטי, הרגיש ובעל חוש ההומור. האיש ששבר את תקרת הזכוכית הלבנה וריגש כשנבחר לנשיא השחור הראשון, הוכיח שהכול אפשרי. משהו אחד עיקרי היה חסר בו, באובמה: ההבחנה בין טוב לרע. וכשאתה מנהיג המעצמה הגדולה בעולם, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, החיסרון הזה הוא הרסני. צריך להודות לדונלד טראמפ לא על הגאונות, אלא על השבת ההיגיון הבריא. מי שיקרא את עיקרי נאומו ההיסטורי יברך את השכל הישר. יש שם מילים פשוטות ולא מתחכמות, בלי גינונים מיותרים, יש אמת ושקר. אין פה נרטיבים, אין טוב יחסי, יש אויב ויש בעלות ברית, יש טוב ויש רע. ברור שהרע הוא זה שבונה מערך טילים בליסטי, זה שתומך בטרוריסטים ושולח גרורות אזוריות כמו חיזבאללה וחמאס, שמאמלל את אזרחיו ומצהיר על השמדת ישראל וגם נערך לכך. זה הרע המוחלט. זה לא היה ברור לאובמה, זה בטח לא ברור לאירופה, לצערי גם בתוך ישראל הקטנה לא לכולם זה ברור; אבל לראש הממשלה נתניהו ולנשיא טראמפ ויועציו זה ברור. דברת על "נסיון לרסן את ישראל". בהנחה ששיחה כזאת אכן הייתה, אתה חושב שבנתונים של אז ארדואן וקטר היו מתווכים הוגנים שהיה צורך לכפות אותם עלינו? |
|
||||
|
||||
המאמר שאתה מצטט ממנו אכן מדגים יפה מאוד את תפיסת הימין - עולם של טוב מוחלט מול רוע מוחלט ללא מורכבות שאותה הבין אובמה היטב. במלחמת העולם השנייה היה הכרחי לשתף פעולה עם משטרו של סטאלין שהיה רק בדרגה אחת גרוע ממישטרו של היטלר ולוותר לו ויתורים טריטוריאלים במזרח אירופה ובדרום מזרח אסיה. הטיפול במצב המסובך במזרח התיכון דורש מדיניות של מקל וגזר כפי שאובמה ביצע ביחס לאיראן. והמשטר הדמוקרטי היחיד באזור שמאוד אהוד על טראמפ, טובל במדיניות גזענית ובאפרטהייד ורחוק מאוד מלהיות צודק כשלעצמו. כל מתווך במצב של מתיחות צריך להתקבל בברכה. אם כבר מדברים על מתווכים הוגנים, טראמפ המצהיר על העברת שגרירות באופן חד צדדי לעיר הנמצאת במצב מתיחות ללא מו"מ באופק ותוך כדי התעלמות מזכויות הצד השני ושולח לכאן שגריר תומך מתנחלים אינו יכול להיחשב ככזה. |
|
||||
|
||||
מה שבקשתי להראות בהבאת הקטע הזה מהמאמר הוא את היחס הבלתי גזעני של הישראלים ואפילו את ההערכה לאובאמה גם בקרב מתנגדיו מהימין, כשהביקורת עליו היא עניינית גם אם אתה לא חושב כך, ולא באה ממניעים גזעניים. אולי הייתי צריך לצטט רק את החלק הראשון של הקטע כדי שלא תנצל את ההזדמנות לעבור לוויכוח על נושא אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |