 |
על קצה המזלג:
1. החלק שלי בדיון התחיל מתגובה 698957 של ארז: "מסיתים ואי מתן דין על שקרים יש רק בימין". הגישה הזאת של "אנחנו צחים כשלג, והם שחורים משחור" היא, לטעמי, שטות.
2. עם התפתחות הדיון לויכוח על מי יותר מסית (שלא נכנסתי אליו ולא הבעתי דיעה בנושא, אבל נראה שהרבה מהמתדיינים איתי הגיבו ל"רוח הדברים" במקום למה שכתבתי), העלתי שתי נקודות:
א. טיעון מעגלי - כשאתה מנכס לעצמך את הזכות להוציא מהמדגם של המחנה שלך את הקיצוניים, ברור שיהיו בו פחות קיצוניים.
ב. טבע האדם - אבולוציונית קל להבין למה התלהמות לא רציונאלית נוטה לטובת הקבוצה המקומית. אין פה משהו שמאפיין דווקא את הישראלים. למעשה, בהשוואה להסתה האנטי יהודית/ישראלי במדינות השכנות הימין הישראלי נמצא במקום לא רע בכלל.
3. הבאתי את דוגמת חנין זועבי כי חשבתי שיש כאן קונצזיוס על כך שהיא מסיתה סדרתית. לטעמי האישי גם (למשל) הניסין של זהבה גלאון לקשר בין דע"ש לסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סוג של הסתה. כפוליטיקאית משופשת היא ניסתה לייצר לעצמה רווח פוליטי בטווח הקצר (התבלטות והעלאת האגנדה המרכזית שלה על סדר היום) תוך סיכון גבוה למחיר דמים בהמשך הדרך במידה והקישור הזה יצליח. אבל היה לי ברור שרוב המתדיינים כאן לא ישפטו אותה בחומרה כזאת על "אמירת שטות קטנה בראיון" (בהשאלה מפתגמי האידיש של הוגג - כשהילד שלך מפליץ בסלון אתה חושב שזה חמוד. אם הילד של השכנים יעשה את זה אז הוא וולגרי).
מעבר לכך, אני לא חושב שיש לי עוד הרבה מה לחדש. מוזר לי למצוא את עצמי על המשבצת של אביר הקרנפים. אין לי מושג איך הוא החזיק מעמד כל כך הרבה זמן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש