בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/05/18 9:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בנאומו לפני הקונגרס ב2002. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן נכון. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אנחנו יודעים מה קרה בעיראק מאז מלחמת עיראק ועד היום, אך לא יכול להיות לנו שום מושג מה היה לו משטרו של סאדם חוסיין היה ממשיך לתפקד עד היום. קשה לי להאמין שהוא היה רואה את מה שקורה אצל שכנתו איראן ומבליג, וקרוב לוודאי שאף הוא היה ממשיך בפיתוח גרעיני באמצעים יותר נסתרים מהכור שהיה לו באויסירק. מאידך גיסא ייתכן מאד שאיראן הייתה מתעסקת אתו יותר מאשר אתנו, וגם לא הייתה לה גישרה כה פשוטה לסוריה, ובגדול זה היה יותר טוב מבחינתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה תמונה עדכנית, גם אם חלקית: "לראשונה זה עשורים רבים יש בבגדד משטר הנתפש כ"בעל בית" אחראי ומייצב, וזוכה לפופולריות חסרת תקדים מצד העם. מבחינה פוליטית ודיפלומטית, פועל ראש הממשלה אל-עבאדי נמרצות שלא להיתפש כמי שנמצא "בכיס" של צד בינלאומי כלשהו ושומר על קשרים קרובים וחמים הן עם השכנות החזקות ממזרח ומצפון, איראן וטורקיה, הן עם השכנות הערביות הסוניות והן עם ארצות הברית. קשה להמעיט בהישגיו של אל-עבאדי, המתחזק במדינה משטר יציב ודמוקרטי. הקלף הפוליטי המשמעותי ביותר שלו לקראת הבחירות, במאי הקרוב, הוא המלחמה בשחיתות ומינוי טכנוקרטים לתפקידי שרים בממשלה. למעשה, עיראק היא המדינה היחידה - אולי להוציא תוניסיה - בכל המרחב הערבי שמתקיים בה שלטון שניתן להגדירו כדמוקרטי, וזה, בשקלול כל הנסיבות, לא פחות מפלא. ... עם פלישת דאעש לעיראק בקיץ 2014 התפרק צבא עיראק לחלוטין ונפוץ לכל עבר. המדינה העיראקית שיקמה את צבאה המרוסק בתהליך ארוך וסדור, לאחר ששיקמה את המערכת הפוליטית החבוטה. בתוך שנתיים (ובעזרת סיוע שקיבלה מארה"ב לצורך שיקום הצבא, בכסף, חימוש ואימון), הצליחה להעמיד צבא משוקם שנשא כמעט לבדו בעיקר עול הלחימה בדאעש והביא בסופו של דבר למיגורו המלא, שהשלמתו הוכרזה בדצמבר 2017. ... התערבותו של אל-עבאדי בענייני החבל והפקעת הטיפול במגזר הציבורי הקורס של החבל, לא נתפשו על ידי הציבור הכורדי כהתערבות ברוטלית בענייני החבל, אלא כחבל הצלה של החבל מפני עצמו ומפני הנהגתו המושחתת שהביאה אותו לעברי פי פחת. במקביל, סקרים שונים שנערכו בחבל מצביעים על התחזקות של מגמת ה"שיבה לעיראקיוּת" של תושבי החבל הרואים בעצמם שוב אזרחים עיראקיים וגאים בכך. ... בסוף השנה הקודמת נרשמו בסוכנויות האו"ם השונות העוסקות בפליטים ועקורים 3.2 מיליון עיראקים ששבו או הוחזרו לבתיהם ולאזורי מחייתם המקוריים ... במהלך השנה האחרונה החלו מיליציות "אל-חשד א-שעבי" ("הגיוס העממי"), שהוקמו בצו חכמי ההלכה של נג'ף על רקע קריסת הצבא העיראקי במהלך פלישת דאעש בקיץ 2014, להתפרק מנשקן לטובת השתלבות הדרגתית בשורות כוחות הביטחון העיראקיים. ... השתלבות זו אמורה לגדר ולצמצם מגמות פרו-איראניות של המיליציות הללו ולצד זאת גם מגמות פרו-איראניות של המפלגות הנלוות להן בזירה הפוליטית העיראקית. שנית - וכאן טמונה, אולי, הדרמה הגדולה באמת - הארגונים הללו פנו למתווה של השתלבות במדינה מרצונן הספונטני ולא בכפייה אלימה מצד המדינה. יש בכך כדי להעיד על האמון שהן רוחשות למדינה העיראקית ולתהליך הפוליטי שמוביל אל-עבאדי במדינה." - עידן בריר - Ynet |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבא עירק נשא כמעט לבדו בעול הלחימה בדאעש? חוץ מכמה כורדים היו שם גם כל מיני מיליציות שיעיות (ר’ המשך הכתבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שה"כמעט" מתייחס לא לכמות האירגונים אלא למשקלם בלחימה, וגם בפרשנות זו יש כאן משום ההפרזה. הייתי מחליף "נשא כמעט לבדו בעול הלחימה" -> "נשא בעיקר עול הלחימה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני מבין גם זה לא בדיוק נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה חושב כך? אפילו בקרב על מוסול, אזור בו לקח הפשמרגה חלק בלחימה, יותר מ-95% מן הלוחמים שנהרגו היו מקרב הצבא העיראקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר הזה כולל את כלל האבדות העיראקיות בלי הפרדה לפי צבא (אבל לא כולל את הכורדים). בפרט הוא כולל גם את כל המיליציות השיעיות בעיקרן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשיבה המקובלת שאותה חוזרים ומזכירים לנו אנשי השמאל שחשים כאילו יש בידיהם כאן קלף מאד חזק היא שמלחמת עיראק ומיגורו של סאדם חוסיין היו שטות מוחלטת. הדבר הזה נובע ככל הנראה בעיקר מפריחתו של דעאש. אבל דעאש למרות מוראותיו הוא כנראה תופעה חולפת, שאולי בסופו של דבר לא תשפיע על התמונה הכללית, ולפי העובדות שאתה מביא, ייתכן מאד שהחשיבה הזאת תדעך וגם תופעת הנפנופים של אנשי השמאל בקלף הזה תלך ותשקע. צריך, כנראה, עוד זמן כדי להעריך נכון האם דובר במהלך נכון או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין המבקרים של "שטות" הפלישה לעירק נמצאים בכירים ימניים [רפובליקנים] - בכירים מאד. הנשיא בוש עצמו, הנשיא טראמפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מניח שגם אני מתי שהוא. אבל מי יודע? ייתכן ודרוש עוד זמן כדי להיות בטוח. אולי אפילו אני טועה. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל זה לא מפריע לך לייחס את הביקורת לשמאל ברגע שהיא (אולי) מתגלה כמוטעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת הזאת כשלעצמה מקובלת על רבים וגם אני איני בטוח שאינה נכונה. מה שאמרתי שבמקומות מסויימים בשמאל, כולל נציגים כאן באייל הקורא, מרבים לנופף בשביעות רצון, בלעג ובשמחה בביקורת הזאת. זה מה שכתבתי וזה לא בדיוק אותו דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלי התייחסה להודעה שפתחה ב"החשיבה המקובלת שאותה חוזרים ומזכירים לנו אנשי השמאל שחשים כאילו יש בידיהם כאן קלף מאד חזק היא:..". זה מה שכתבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו הבהרתי למה בדיוק התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזה היה השיקול של בוש האב להשאיר את סאדאם חוסיין על כנו לאחר מלחמת המפרץ. חבל שבנו לא ניחן באותה תבונה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |