בתשובה לשוקי שמאל, 23/04/18 3:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שגם לרפא''ל יש יותר מלקוח אחד (אם כי אני מעריך שגם היא תלויה לחלוטין בצה''ל). בכל אופן, אם למדינה חשוב להחזיק בתעשייה בטחונית היא יכולה להכריח את משרד הביטחון לקנות ממנה גם אם זה לא המחיר הטוב ביותר. במקרה של תעשיית לוויינים, נראה שצה''ל הוא לא ממש לקוח בתחום זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך היה בצחוק, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי אותו הנחתי שהלקוח של לווייני אופק הוא משרד הבטחון ולא צה''ל, אבל בעקבות הערתך, אני לא בטוח בזה. אולי צה''ל הוא כן לקוח משמעותי של תעשיית הלוויינים הישראלית. בכל מקרה, בניגוד לכטב''מים ולטילים מסוגים שונים, אני לא רואה מצב שבו ישראל מוכרת לווייני אופק למדינות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אני לא דייקתי אולי בהבחנה ביניהם, אבל מן הסתם אלה מערכות שחלקן חופף (מי קונה את מטוסי החמקן, משהב"ט או צה"ל? ומי הלקוח?). לפי ויקיפדיה נראה כי ישראל כן מוכרת לפחות תוצרים של לווינים באופן מסחרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מחזק את החשד שכל הסיפור הוא נסיון ללחוץ על הממשלה לסבסד את הוצאות הייצור של לוויין עמוס חדש ושהאיום בסגירת המפעל הוא רק חלק מהלחץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לזה רמזתי ב-ב. בתגובה הראשונה למאמר. ב. קשה לדעת, זה כבר תלוי בנתונים פרטניים וארכניים כמו שולי רווח, גבייה על שירות לאורך זמן ושאר ירקות שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחץ לגיטימי במיוחד בהתחשב בכך שכפי הנראה צה''ל חזק מדי ומשרד הביטחון חלש מדי בהקשר הזה. בצה''ל יש נטייה לתעדף אוייבים שיש להם גבול יבשתי איתנו. במציאות של איראן, עירק וטורקיה, לווינים (וצוללות) הם חיוניים לא פחות ממטוסי קרב וטנקים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |