 |
כאשר ערך-המטרה אינו חסום (כמו במקרה של רגרסיה לינארית) המצב פשוט במיוחד: לא משתמשים באף פונקציית אקטיבציה, והשכבה האחרונה (והיחידה, במקרה של רגרסיה לינארית) היא רק פונקציה אפינית.
ככלל אצבע, כאשר מדובר ברשתות-נוירונים - ייצוג הוא אף פעם לא בעיה. הדימוי של רשת נוירונים כ-"אוסף של פונקציות זהות מסודרות בשכבות" הוא מאד מטעה. רשתות feed-forward (אני מתאר לעצמי שעליהן אתה חושב כשאתה חושב על רשתות-נוירונים) מייצגות פונקציות באמצעות מבנה (computational graph) שיכול להיות מורכב מאד, הרבה יותר מסתם "שכבות". וכאמור רשתות feed-forward הן רק חלק מהסיפור, ובהחלט לא הסיפור כולו.
אבל אפילו אם מגבילים אותן למבנה של שכבות, ואפילו אם מגבילים את מספר השכבות ל-2 - הן עדיין יכולות לייצג כל פונקציה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש