|
גם בעיניי הביצוע החדש חלש מאד. חבל.
לקובי אשרת יש סיפור מעניין מאחורי הקלעים על הפעמונים הצינוריים (chimes) ב"הללויה". פרטים בפרק 5 של "מקום בצמרת".
מסכים איתך שבסינמטיקה של קליפים יש פוקוס מוגזם על תגובות רגשניות של הקהל, אבל אני לא בטוח עד כמה זו תופעה חדשה. זכור לי DVD של הופעה של פול מקרטני מתחילת שנות האלפיים, שעיצבן הרבה אנשים עם המינון המופרז של קלוז-אפים על צופים נמרחים/דומעים/אקסטטיים. בדיוק השבוע התוודעתי, באיחור של 30 שנה, לתקרית שהיתה לבילי ג'ואל בהופעה בברה"מ ב-1987: תוך כדי ההופעה הוא התעצבן על זה שהתאורנים שטפו את הקהל באור (וזה היה כדי שיוכלו לצלם את התגובות שלהם), עד שבשלב מסוים הוא הפך את הפסנתר החשמלי שהוא ניגן עליו, ואח"כ גם ניפץ את הסטנד של המיקרופון שלו. ראו כאן (אגב - הפסנתר החשמלי האומלל הוא ימאהה CP-70, שדיברנו עליו כאן וכאן).
|
|