 |
נכון חלקית. עבודתם רבת השנים של אנשים כמו פייגלין כמעט ונכשלה, מכיוון שלא הצליחה להחדיר כמות משמעותית של אנשים מיש"ע למרכז הליכוד. לעומת זאת, הצלחה אחת היא כן יכולה לרשום: ח"כ אלי כהן.
איש יש"ע (תושב מעלה אדומים) ומזכיר מרחב יש"ע בליכוד, אלי כהן נבחר בזמנו למקום ריאלי ביותר ברשימת הליכוד לכנסת, אך בשל במפלה הצורבת של המפלגה נדחק אל מחוץ לכנסת. עם התפטרותו של יהושע מצא נכנס אלי כהן לכנסת.
לפני כמה חודשים הועלתה יוזמה ע"י "השדולה למען יש"ע והגולן" בליכוד, בראשותו של אלי כהן, לכנס את המרכז על מנת לקבל החלטה בעניין הצהרת רה"מ בלטרון על נכונות להקמת מדינה פלשתינאית. כבר אז היה ברור שאנשי אריק יתנגדו, ולכן היה צורך במישוש סעיף שמעולם לא מומש בחוקת הליכוד - החתמת 20% מהחברים לצורך כינוס המרכז. העבודה התקיימה לאורך חודשים רבים, כשלבסוף נאספו החתימות, אך עדיין גורמים רבים ניסו לדחות את כינוס המרכז. בלית ברירה פנו היוזמים לבית הדין של התנועה, שהחליט לקיים את המרכז ולקיים בו הצבעה בעניין.
תוצאות ההצבעה במרכז ביום ראשון אינם תוצאות של עבודה רבת שנים והחדרת אנשים אידאולוגיים למרכז. אני יכול להבטיח לך שמרכז הליכוד מלא בהכל חוץ מבאנשים אידאולוגיים. מרכז הליכוד מלא ב - מה לעשות - אנשים פשוטים, וזה מה שעבד לטובת אלי כהן וחבריו.
בוא נזכור שלא מפתיעה תוצאת ההצבעה על קיומה של מדינה פלשתינאית, אלא תוצאת ההצבעה על דחיית ההצבעה, שהייתה רק 60% נגד הדחיה. הווה אומר 40% שהאמינו שאכן עדיף למפלגת הליכוד לדחות דברים ברורים מאליהם למועד מאוחר יותר, ו-60% שאמרו שאי אפשר לחכות. זהו פילוג הגיוני וסביר ביותר של דיעות, ואין מן הנמנע שנתניהו אכן עלה על הגל החזק יותר, לטעמו. כך או כך, איני חושב שמאבקים אישיים גררו אותו לבחור בדיעה זו או אחרת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש