|
||||
|
||||
בינתיים נחשפתי לעוד שני עניינים. מסתבר שליברמן הוא זה שאישר לצנזורה לפרסם את הסיפור, ואחר כך התחרט. כיוון שהחרטה שלו באה מאוחר מדי, עלי לקחת ממנו את המלים הטובות שקיבל ממני, כי הנזק כבר נגרם ובאשמתו. העובדה השנייה היא שעמוס ידלין שבדרך כלל אני מעריך את הפרשנויות שלו לא מוצא בעיה בפרסום. אולי אפשר להתנחם בכך שאם עמוס ידלין לא מבחין באפשרות לנזק, גם חורשי רעתנו לא מבחינים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |