 |
מסכימה ומוסיפה לגבי שירות. לצערי נחשפתי בחודשים האחרונים, בגלל אשפוז ממושך של אמי, להרבה מהשירותים הסיעודיים שהמדינה מעניקה. ראשית אגיד שהחוויה במשפחה שלנו היתה שונה מאוד מהתלונות הקשות שאני נתקלת בהן בד"כ ברשתות על התעלמות, בדיקת כשירות שמתבצעת בשרירות לב ועוד (כמובן, אנשים מתלוננים כשמשהו *אינו* כשורה, ונוטים לעבור הלאה כשהכל פשוט בסדר): מי שנקט סרבול בהליכים היה דווקא קופת החולים, אבל גם זה לא באופן מקומם. הביטוח הלאומי עצמו פעל למופת, 2 בתי החולים וחדרי המיון תקתקו באופן מעורר הערכה וגם הומני מאוד, 2 מתוך 3 המוסדות הסיעודיים היו נהדרים (השלישי היה לא משהו) והעובדות הסוציאליות שלהם היו קשובות ובעלות תושייה, וכולי.
לגבי הסיעוד שמספק הבט"ל - כיום זכאים בבית הוריי לעובדת שתסייע בעבודות הבית ובסיעוד שוטף, למשל 4 שעות ביום (שירות די מעורר התפעלות לכשעצמו! המדינה באה אליך הביתה לעזור עם הכלים והכביסה!). הגיעה אליהם מישהי חרוצה מאוד שכל פעם מחדש סיימה את כל העבודות הנחוצות בשעתיים וכנראה גם מיהרה לעיסוק אחר1. היא היתה שמחה ללכת, אלא שהבט"ל אוסר לקצר את יום העבודה, ולכן התחיל לפקח על העובדים: פעם בשעה מתקשרים משם לבית המטופל הסיעודי והעובדים צריכים לענות ולתת קוד שהגיע אליהם באותו הרגע (סידור טכני שיבטיח שהם לא יעזבו את המקום). הוריי היו שמחים לאפשר לה לצאת מוקדם, בסך הכל סייעה להם ויותר מזה. אבל כאן מדובר בעובדת חרוצה ובמטופלים "כשירים" יחסית - אפשר לדמיין בקלות שמטופל שאינו צלול או נמצא לבד רוב שעות היום, עלול לסבול קשות אם העובד שלו ייצא מוקדם בטענה ש"סיים את כל העבודות".
1 כאן אולי נדרשים לסוגיית התשלום שמקבלות עובדות כאלה, שאני מנחשת שהוא לא ממש גבוה, והצורך בהשלמת הכנסה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש