|
שרון ממשיך למשוך זמן, עמדה שלדעתי לא נובעת כל כך ממחשבה תיאורטית מסודרת אלא מתערובת של חוסר רצון וחוסר יכולת להכריע לגבי העתיד - ההבנה שהמציאות מגבילה את האידאולוגיה (כמו הרובוט של אסימוב שהסתובב מסביב לאגם חומר רעיל בדיוק במעגל שהיווה את נקודת השיוויון החשמלי בין הפקודה להביא חומר לבין העקרון של שמירה עצמית). גולדה מאיר ומשה דיין אגב היו אלה שניסחו את העמדה הזו כשהמתינו לטלפון וכשזה הגיע הם פשוט לא הרימו את השפורפרת.
עראפת בינתיים, בנאום פרלמנטרי, הכריז על רפורמות (והשאיר את אופני היישום עמומים) תוך הכרזת מחויבות להמשך תהליך השלום למרות "אגרסיות ישראליות", בהתאם למה שכתבתי בפסקה 4 על הניתוק שההסברה הפלסטינית מבצעת בין זיחות טאבה להתחלת הטרור.
|
|