בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/01/18 7:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זה אימוץ לא מזדמן? אימוץ בהזמנה? משפחה הזמינה ילד מסוים? ולכן היו צריכים להחזיק בו במעון חצי שנה עד לזמן האימוץ? כמוכן, מיהן בדיוק המשפחות? יש כאן קבוצות שונות של משפחות והקבוצות הקיצוניות נותנות את הטון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה למהר ולתקן שגיאה שעשיתי. המינוח המדוייק בו השתמשה ועדת קדמי היה "מסירה מזדמנת לאימוץ". הועדה אינה שוללת "מסירה מזדמנת לאימוץ" של 56 ילדים - במקרים שבהם נותק הקשר עם תינוקות שהוחזקו בבתי תינוקות, וכנראה גם במקרה של ילדים שאושפזו והחלימו ומשפחותיהן לא נמצאו. ייתכן שבעקבות כך הם נמסרו לאימוץ באמצעות העובדת הסוציאלית כתינוקות "נטושים". המסירה לא נרשמה באופן מסודר ולא דווחה לגורם מרכזי כלשהו. (עוד כ-8 נעלמו במחנה המעבר העדן. לגבי 733 נעדרים קבעה הוועדה כי הילדים נפטרו, עקב מציאת ראיות מהימנות בדבר מותם). ע"פ הניסוח בויקיפדיה אפשר להבין כי במקרים אלו אין תיק אימוץ. זה אני חושב לא נכון. הועדה בדקה 3 מקרים של ילדות שאומצו מבתי התינוקות ובכולם היו תיקי אימוץ. בכל מקרה לבתי הילדים של ויצ"ו שם הוחזקו ילדים למטרות אימוץ לא היתה שום סיבה למסור ילד ללא צו אימוץ. בחברה מתוקנת המקרה של ורדה פוקס היה עובר לחקירה משפטית לפחות משלוש סיבות: א. ראשית צריך לחזור על בדיקת הרקמות במעבדה נייטרלית שאין לה קשרים עם העמותות לילדי תימן, כדי לודא שהתוצאות מהימנות. ב. צריך לבדוק מדוע ומי הפריד את הילדה מן האם ומסר אותה לויצ"ו. ג. צריך לבדוק אם הילדה אכן נמסרה לאימוץ ממוסד ויצ"ו בת"א ומדוע נמסרה ללא צו אימוץ אם אכן אין תיק כזה. לגבי ההורים, אכן עושה רושם שעיקר מעייניהם בחידוש הקשר המשפחתי. הבעייה היא עם הפעילים הרדיקליים הרוכבים על גבם ומניעים את כל הקמפיין הזה במטרה המוצהרת של הוכחת הקייס של החטיפה הממוסדת. לפחות אחד מן הפעילים הללו הידוע בכובעו האחד כ"פעיל חברתי" מככב בכובעו השני כעיתונאי מן המניין של תאגיד כאן ומשם מפיץ את הארס שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |