|
ההפניה למאמר על מחקר שבע הארצות היתה צריכה להיות במסגרת נושא בתגובה שנטשתי אותו וההפניה נותרה יתומה. מחקר שבע הארצות של ד"ר אנסל קיז, ששפורסם לראשונה ב 1978, היה בזמנו גורם הדחף החזק ביותר לנטיה של הממסד הרפואי להצביע על השומנים במזון כגורם למחלות לב. זה אכן היה מחקר של צ'רי פיקינג, והביקורת עליו היום רבה, אבל בזמנו הוא התקבל כאורים ותומים, והביקורת עליו נבלעה.
פחמימות בכללי לעומת פרוקטוז: מה שאמרת לא נכון. הביוכימיה שונה. כל העמילנים הם כפי שאמרתי גלוקוז, וגלוקוז הוא מה שכל תאי הגוף (לא רק בגופנו, אלא בכל בעל חיים) משתמשים בו כדי לפעול. הפרוקטוז, לעומת זאת, מתפרק רק בכבד (כמו אלכוהול) ומייצר בין היתר כבד שומני1 וטריגליצרידים בדם. אפשר להשמין מלאכול אורז (ראה לוחמי סומו) אבל אני לא חושב שבסין ויפן של לפני כניסת ענקי המזון האמריקאים היתה בעית השמנה כלשהי, ולא משנה כמה אורז הם אכלו. כנ"ל איטליה ופסטה. וגם אם אתה מצליח להשמין כתוצאה מאכילת עמילנים (לחם, פסטה, אורז, תפוח אדמה) זה לא אומר שתסבול מהתסמונת המטבולית. אפשר להיות שמן ובריא. השומן הרע הוא השומן הויסרלי (אין ערך בויקי) ולא השומן התת עורי. פרוקטוז הוא הרשע, גלוקוז לא עשה דבר רע מימיו.
מה אבותינו אכלו: אבותינו אכלו כל מה שיכלו לפי הסביבה שלהם. ליד קו המשווה הם כנראה אכלו יותר פירות ורחוק מקו המשווה הם כנראה אכלו יותר מהחי (אבותינו אוכלי בשר לפחות 1.6 מיליון שנה, העדויות המוקדמות ביותר מגיעות ל 2.6 מיליון שנה). שימוש יומיומי ושליטה באש החלו לפני 700 אלף שנה ולדעת חוקרים אחרים רק לפני 350 אלף שנה. מאז אנחנו אוכלים מזון מבושל. הבישול הגדיל את הטווח של חלקי הצמח שהם יכלו לאכול. אבותינו החלו לאכול דגני בר וקטניות בר לפני כ 250 אלף שנה. הם לא אכלו מוצרי חלב ולא אכלו סוכר. הם כן אכלו פרוקטוז באריזתו הטבעית (פירות) עם המון סיבים תזונתיים (100 גרם ביום סיבים לפי ניתוח של צואה מאובנת לעומת ההמלצה הנוכחית ל 18 גרם ביום). אבל צריך לקחת בחשבון שלפני הביות הפירות היו הרבה פחות מתוקים.
בוא נסכים על מה אין מחלוקת: אין מחלוקת על כך שיש להרבות באכילת סיבים תזונתיים. אין מחלוקת על כך שהתזונה2 הים תיכונית בריאה (המלצת הקרדיווסקולרים). אין מחלוקת על כך שהתזונה האמריקאית לא בריאה (שליש מהבוגרים שם סובלים מהתסמונת המטבולית).
עכשיו תמצא מה ההבדלים בין השתיים.
אתה רוצה מאמרים- קבל מאמר עדכני אודות הסוכרת במקסיקו. מקסיקו סובלת ממגיפת השמנה עצומה3 וסוכרת4. המאמר בוחן את השינוי בהרגלי האכילה במקסיקו ומנסה למצוא קשר בינם לבין הגידול במוות מסוכרת. הואמראה עליה גדולה בצריכת הקלוריות של המקסיקני בין 1963 ל 1981 מרמה של 2300 קלוריות ביום עד לרמה של 3200 קלוריות ביום, ומ 1981 ועד 2013 יציבות של צריכת הקלוריות בטווח של 3000-3200 קלוריות ביום.
כאשר בוחנים את השינוי בהרכב הצריכה בין קבוצות המזון השונות (טבלה מס.1) רואים: צריכת הקלוריות מדגנים נותרה ללא שינוי גדול משנות הששים ועד העשור הנוכחי. (1300-1400 קלוריות ביום) צריכת הקלוריות משומנים מהצומח כמעט הכפילה את עצמה משנות הששים לשנות השמונים מ 136 ל 255 קלוריות ביום ונותרה יציבה פחות או יותר מאז שנות השמונים ועד העשור הנוכחי בטווח 250-290 קלוריות ביום. צריכת הקלוריות משומן מהחי הוכפלה גם היא משנות הששים לשנות השמונים מ 26 ל 63 קלוריות ביום ונותרה יציבה מאז שנות השמונים ועד העשור הנוכחי בטווח 63-67 קלוריות ביום. משקאות אלכוהוליים עלו משנות הששים לשנות השמונים מ 35 ל 53 קלוריות ביום ונותרו יציבים מאז שנות השמונים ועד העשור הנוכחי בטווח 55-59 קלוריות ביום. גם צריכת הקלוריות מפירות וירקות עלתה משנות הששים לשנות השמונים מ 92 ל 133 קלוריות ביום ומאז נותרה יציבה פחות או יותר בטווח 133-153 קלוריות ביום צריכת הקלוריות מקטניות ירדה באופן עקבי משנות הששים ועד העשור הנוכחי מ 160 ל 106 קלוריות ביום. שתי קבוצות מזון עלו בעקביות משנות הששים ועד העשור הנוכחי: צריכת הקלוריות ממזון מהחי עלתה מ 256 קלוריות ביום בשנות הששים ל 547 קלוריות ביום בעשור הנוכחי, אבל העליה שלה נבלמה בעשור האחרון ואילו צריכת הקלוריות מסוכר וממתיקים (הכוונה כנראה לסירופ תירס HFCS המפורסם, שמכיל גלוקוז ופרוקטוז בדיוק כמו סוכר) עלתה מ 291 קלוריות ביום בשנות הששים ל 664 קלוריות ביום בעשור הנוכחי בשתי מכות- קפיצה משנות הששים לשנות השבעים, עליה מתונה יותר משנות השבעים לשנות האלפיים, וקפיצה נוספת משנות האלפיים לעשור הנוכחי.
בשורה התחתונה: קורלציה משמעותית עם שיעור המוות מסוכרת נמצאה רק עבור סוכר. קבוצות מזון אחרות לא הראו קורלציה משמעותית סטטיסטית Spearman's correlation coefficient was statistically significant only for sugar. והנה הגרף של ההתאמה
אם אתה מעוניין לחקור בדיוק מאיפה הגיע כל הסוכר הנוסף אפשר להסתכל ברשימת המדינות בעלות צריכת המשקאות הקלים הגבוהה ביותר. בשנת 2011 ארה"ב עדיין הובילה את הרשימה העולמית עם 170 ליטר לאדם בשנה, ומקסיקו במקום השני עם 146 ליטר לאדם בשנה. בשנת 2015 מקסיקו כבר מובילה את הרשימה עם צריכה שנתית של כ 176 ליטר לאדם.
___________ 1 מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול [ויקיפדיה]. אם אתה רוצה לדעת איך בדיוק- הביוכימיה מופיעה בהרצאה של ד"ר לוסטיג. 2 כדי לדייק אולי נצטרך לומר "אורח החיים הים תיכוני", אבל המחקרים מראים שמעבר לתזונה הים תיכונית בלבד גם הוא מספיק על מנת ליצור שיפור בכל מדדי הבריאות הרלבנטיים. 3 בשנת 1999 55% מהגברים ו 59% מהנשים היו בעלי משקל יתר (BMI>25) בשנת 2010 שיעורם עלה לכמעט 70%. בשנת 2013 מקסיקו עברה את ארה"ב ועלתה למקום הראשון כמדינה עם שיעור השמנים (BMI>30) הגדול בעולם: 32.8%. היא גם הראשונה בעולם בשיעור השמנת ילדים- 16.7% בגילאי טרום בי"ס 26.2% בילדי בית ספר, ו 30.9% במתבגרים. 4 שיעור המוות מסוכרת סוג 2 עלה באופן עקבי מ 29.6 ל 100 אלף תושבים בשנת 1990 ל 81.43 ל 100 אלף בשנת 2015. בשנת 2012 הפכה הסוכרת סוג 2 לגורם המוות מס 1 במדינה. היא עלתה מ 6.1% מכלל גורמי המוות בשנת 1990 ל 15% בשנת 2015.
|
|