בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/01/18 16:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באחרונה יצא בעברית הספר ההימור האחרון של היטלר / ביוור העוסק בקרב על הבליטה, המתקפה האחרונה של הוורמאכט באזור הארדנים. בגלל שסיכויי ההצלחה של הגרמנים היו קלושים מלכתחילה, ההנחייה מלמעלה היתה של מלחמה טוטאלית ללא רחמים שמשמעותה היתה בעיקר רצח שבויים ואזרחים. אפשר להגיד שהבולטים והמצטיינים בפשעי המלחמה היו חיילי הס"ס הקרבי, למשל רצח השבויים האמריקנים המפורסם בבונייה-מלמאדי בוצע ע"י דיב' ס"ס 1 לייבשטאנדרטה אדולף היטלר (73 חיילים וקצינים הורשעו בפשעי מלחמה ע"י בית הדין בדכאו). מאחר וחיילי הס"ס עברו אינדוקטרינציה עמוקה יותר מן החייל הגרמני הממוצע, אפשר לומר שיש כאן מקרה של זדון אידיאולוגי. מעניין יותר מה שקרה מן הצד של בעלות הברית (כמעט כולם אמריקנים). מתברר שפשעי מלחמה כנגד אזרחים וחיילים בזמן הקרבות על הבליטה היו רבים הרבה יותר משהיה נוח לספר בעבר. את הארועים האלו יש לקטלג ל-2. בתחילת המתקפה בעה"ב (כאמור בעיקר אמריקנים) נתפסו בלתי מוכנים, מזג האויר נטרל את השליטה האוירית שלהן, והחייל הגרמני נהנה מיתרון איכותי לאורך כל המלחמה על יריביו. החיילים האמריקנים היו במצב קשה מאד ולכן התבצעו הרבה פשעים כנגד שבויים ואזרחים, מה גם שפעילות של צנחנים גרמניים לובשי אזרחית יצרה בלבול ובהלה אפילו יותר מנזק ממשי. בשלב זה צריך לציין שדוקא ההוצאה להורג של שבויים שהיתה כאמור מדיניות אצל הגרמנים, גרמה להקשחת ההתנגדות האמריקנית להתקדמות הוורמאכט והיא ששברה בעצם את גב המתקפה. למעשה האמריקנים הצליחו להתארגן לתגובה מהר מאד וכאשר מזג האויר התבהר היתרון הברור עבר לצידם. בשלב זה פשעי המלחמה שלהם שינו את אפיים ונשאו אופי של מעשי נקם שבוצעו ע"י חיילי השטח בידיעת מפקדיהם. חתך מבצעי הפשעים כאן היה רחב מאד עם מובהקות של מגוייסים חדשים שאומנו והוכנסו לקרב בהליכים מקוצרים. במקרה זה בודאי שאין מה לדבר על פשיעה אידיאולוגית. המוטיבציה העיקרית למעשים היתה נקם והעובדה שרבים מן החיילים הגרמנים לבשו והשתמשו בפרטי ביגוד ונשק שנטלו מחיילי בעה"ב מתים או שבויים. שני דברים אנו למדים מן ההיסטוריה הזו. התוצאות של הזדון האידאולוגי והמכוון מלמעלה של הגרמנים היו כך. ראשית הקשחת ההתנגדות של החייל האמריקני תחת לחץ האוייב (בפרט של חיילים עורפיים ולא קרביים), ושנית דרדור החזית כולה לסטנדרטים של פשיעה צבאית שהיו מקובלים בחזית המזרחית אבל לא במערבית. כסיכום, קשה לראות היכן הרויחו הגרמנים מן ההתנהגות הזו. הייתי רוצה לסיים בציטוט אחר של מקיאוולי מן הנסיך "בני אדם משכילים לעתים רחוקות מאוד לנהוג כרשעים גמורים או כצדיקים גמורים." כל מיני תאוריות ודרכי פעולה שבסיסן הוא זדון אינהרנטי של הצד השני הן בדרך כלל חסרות תועלת וחסרות ערך בכלל. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |