|
השנה קראתי שתי אוטוביוגרפיות מהסוג שכתוב על העטיפה שלהם, בפונט קטן, "נכתב יחד עם X". למיטב הבנתי האיקסים האלה הם מעין סופרי צללים לא-אלמונים, כלומר שכירי עט שראיינו מסיבית את גיבור האוטוביוגרפיה, או שקיבלו ממנו טיוטה צולעת של הספר, והפכו את חומר הגלם הזה לטקסט כתוב היטב בגוף ראשון.
בשני המקרים התוצאה היתה דיוקן פוטושופי של נשוא הביוגרפיה - כתיבה מצוחצחת מדי, שחסרים בה חיים אמיתיים. בהסתכלות לאחור, לפחות עוד אוטוביוגרפיה אחת מהסוג של "נכתב יחד עם", שקראתי מזמן, לקתה בפגם הזה. עוד מישהו שם לב לתופעה כזו?
|
|