בתשובה לארז לנדוור, 31/12/17 21:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני התערבתי בחילופי הדברים האלה רק בתת הנושא אם אנשי ''המחנה הציוני'' רואים במפלגתם מפלגה ציונית או שזה סתם ''שם מותג''. אתה ענית, שהם מתכוונים ברצינות (אבל זה לא חשוב), אבל אני עדיין מחכה לתשובת הפונז בעניין זה כי אותו שאלתי. אתה בעצם מחזיר את הדיון לנושא העיקרי, ובדיון הזה לא השתתפתי עד כה, וזו תגובתי הראשונה בו. בעניין הזה אומר שמה שאתה מציג הוא אבסורד מוחלט. אם מפלגה מגדירה עצמה כמפלגה ציונית, אולי מותר לכל אחד להיכנס אליה, אבל אם הוא מגדיר את עצמו כלא ציוני מוזר שהוא רוצה להיכנס לקבוצה שהוא לא מזדהה אתה, וכיוון שהוא מצהיר על כך בגלוי, מוזר שהם מוכנים לקבל אותו. זה פשוט לא הגיוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ערבים (ויהודים) לדעתי יכולים להיות חברי כנסת במחנה הציוני רק אם הם בעלי השקפת עולם ציונית, היינו שהם מסכימים עם הכרזת העצמאות על קרבה וכרעיה. כנראה שבפועל זה לא בדיוק ככה, ואתה לא יכול להגיד לבן אדם מה לחשוב אבל כן יכול להגיד לו מתי הוא סטה יותר מדי מהשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה כותב את זה? למגילת העצמאות יש מבנה לוגי הבנוי מהרקע ההיסטורי (שיש לגביו השגות לא מעטות על האמת שבחלקים ממנו) ומההצהרה על המדינה שעומדת לקום. אפשר להסביר שההצהרה היא שעליה יכולים להסכים אנשי המחנה הציוני וגם זוהיר בהלול. מה שדרש גבאי מזוהיר, זה לקבל את המבוא ככתבו וכלשונו. פשוט הגזים ולא בחכמה גדולה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |