בתשובה לארז לנדוור, 30/12/17 19:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הצטרף למחנה הציוני, שלא יתפלא אם חבריו מצפים ממנו להיות ציוני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ציפייה קצת מופרזת ממי שאינו שייך לעם שאליו מתייחסת הציונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהולך לישון וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני נהגתי לחשוב, עד ששאלת ציוניותם של מר"צ והמחנ"צ שעלתה לאחרונה, גרמה לי לחשוב שוב על הנושא. מהי ציונות אם לא קבלת העיקרון שלעם היהודי מגיע איזשהו בית לאומי איפהשהו בא"י? ישנם מיליוני יהודים הדוגלים מוסרית באותו העיקרון גם ביחס לפלסטינים. מי שאינו ציוני, תמיכתו בהקמת בית לאומי פלסטיני בא"י אינה אלא ביטוי ללאומנות פלסטינית, לא עיקרון מוסרי כללי יותר. הציפיה של אדם כזה לתמיכה יהודית בכך שלא רק משיקולים פרקטיים, מופרכת. אם בהלול אינו רואה בעצמו ציוני, אין לו זכות מוסרית לתבוע מחבריו למפלגה את המקבילה הפלסטינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. תפיסה פוסט-ציונית גורסת שבמדינה ישנן גם אוכלוסיות לא יהודיות וכל עוד יש העדפה רשמית ומעשית ליהודים, קיימת אפלייה הדורשת תיקון. לפלסטינים מגיעה מדינה כמו שליהודים הגיעה מדינה ב1948 מעצם הזכות למימוש הגדרה עצמית אבל אין זה אומר שבמדינה כזאת, בהנחה שתהיה דמוקרטית, לא יהיה שיויון גם לאוכלוסיות בה שאינן שייכות לאתנוס הרוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |