בתשובה לאריק, 06/12/17 9:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברורה לי כוונתך במשפט הראשון. מוסכם על כולנו שמטבעות (פיזיים) עונים על ההגדרה של מטבעות. אפשר לחלק שקל לכל היותר עד גבול של מאית. במטבעות אחרים: עד אלפית. בביטקוין: עד ליחידות של 1 : 100,000,000 . הבלוקצ'יין הוא דרך של כל המשתתפים ברשת התשלומים להסכים על ספר חשבונות (ledger) אחיד. המטבע הוא מה שנרשם בספר. הרי מטבע כיום הוא בסך הכל עניין של הסכמה. בנק ישראל יכול ליצור שקלים בעזרת כמה רישומים. (עם רוב מה שכתבת אני מסכים באופן כללי. רק נקודה אחת) * באופן כללי יש לכורים אינטרס שיהיו כמה שיותר עמלות. דרך אחד ליצירת יותר עמלות היא להעלות את נפח העסקאות. * בזבוז החשמל פרופורציוני לכמות הבלוקים, לכמות המתחרים על כל בלוק, לגודל של כל בלוק, ולתדירות. וכמובן: לקושי. הקושי הולך וגדל ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. לכן מה שכתבת על מה שאפשר לעשות בלי לבזבז הרבה חשמל לא לגמרי ברור לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההרהור הפילוסופי לא אפוי לחלוטין אז נעזוב אותו. כדי לבזבז פחות חשמל צריך להקל מאוד על פתרון המשוואות ולגרום לשיווי משקל בו כריית יתר תוריד את מחיר הביטקוין לרמה לא כדאית לכריה. אני חושב שהעלאה של החסם פי מאה ושל גודל הבלוק פי 16 תביא לאינפלציה הרצויה וגם ליכולת להתמודד עם כמות עסקאות נאה, אבל אז מחיר המטבע ירד בקלילות מתחת ל 1000 כי שווי השוק שלו יתקשה לעבור טריליון-שניים דולר בשנים הקרובות גם תחת הנחות אופטימיות של קבלה שלו. קשה לי להאמין שיהיו הרבה תומכים לפתרון הזה, שלדעתי הוא אופטימלי, כי אף אחד מבעלי האינטרס הנוכחיים לא יוצא נשכר ממנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |