בתשובה לאח של אייל, 08/11/17 18:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מן הסתם אם יש אב יש גם אם, ואם שני האחים אותם הזכרתי קודם היו רק אחים למחצה אפשר להמשיך לטפס בשרשרת. בסופו של דבר היה פעם איזה זוג ראשון של תאים שהתרבו בצורה מינית וכולנו צאצאים שלו, כך שמובטח לך שאי שם באילן היוחסין שלך אכן תמצא שני אחים ממש שהתפתחו מהם שני מינים נפרדים. תהליך יצירת מין חדש לא מחייב גילוי עריות (למעשה זה דווקא בלם ליצירת מינים) מאחר והוא קורה עם הצטברותן של הרבה מוטציות, שכל אחת מהן יכולה לחכות בשקט במאגר הגנים ולהתפשט בו באופן מקרי במשך דורות עד שנוצרים התנאים המתאימים אותם הזכרת (אם כי ההפרדה לא חייבת להיות דווקא גיאוגרפית). אני מנחש שמדובר על אוכלוסיות הרבה יותר גדולות מ-20 פרטים, אלא במקרים כמו יישוב איים בהם ייתכן, ואף סביר בעיני, שכל האוכלוסיה התחילה מנקבה הרה אחת או ממשפחה קטנה. במקרה זה אכן הדורות הבאים ודאי סבלו מהבעייתיות של רביית קרובים, אבל חסרונם של אויבים טבעיים פיצה על זה. יהיה מגניב לגלות שרידים של איזו קבוצה כזאת שלא התגברה על המכשול, כלומר אוסף לא גדול של פרטים עם בעיות גנטיות שנכחדו אחרי דורות מעטים, אבל הסיכוי למציאה כזאת אינו גדול מטבע הדברים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"בסופו של דבר היה פעם איזה זוג ראשון של תאים וכולנו צאצאים שלו" ==> אפילו זה לא בטוח.. בחלק מהבקטריות שחיות כיום יש סוג של מנגנון רבייה "מיני": Bacterial_conjugation [Wikipedia] אז יכול להיות שאנחנו צאצאים של זן בקטריות מסויים ואז צריך ללכת יותר אחורה כדי למצוא את האב הקדמון. בכל מקרה, אם צריך ללכת כל כך אחורה זה קצת מוציא את העוקץ הרומנטי מהמונח אב קדמון. כלומר במקום לדמיין קוף אדם זקן וחכם עם זקן לבן, שהיה האב הקדמון שלנו והשימפנזים, אני צריך לדמיין איזשהו יצור חד תאי עם זקן לבן שהיה האב הקדמון שלנו אבל גם של הצפרדעים ושל המדוזות ושל העיזים? אני מעדיף כבר לדמיין את החבורה האמיצה של ה 20+ קופים שהחליטו לצאת למסע מסוכן שיבודד אותם מיתר הקופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני רק הערה - מדובר כמובן בחבורה החכמה של ה-20+ קופים שנתנו לשאר ה"אמיצים" להמשיך למסע מסוכן ונשארו ליד מאגר האצות המזינות והעופות הלא מעופפים הניצודים בקלות שהם נתקלו בו במקרה, אבל לא משנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור לי היתה לנוכחות של תיבה מאורכת שחורה שעושה קולות של מקהלה עצבנית השפעה לא מבוטלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, עוררת בי געגועים עזים לאלמנט השחור הבוהק הזה, השטוח העגול והמחורץ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |