|
||||
|
||||
==> אתה מסתמך על יותר מדי הנחות יסוד.. כתבתי בתחילת הפתיל: "ובכן, מה השינוי המינמלי ביותר שנדרש כדי למנוע את מלחה"ע השניה?" אם אני רוצה שינוי מינמלי אין לי ברירה אלא להסתמך על הרבה הנחות יסוד. הייתי יכול להגיד "יבוא מרלין הקוסם ויטיל קסם שיהפוך את כל האנשים לפציפסטיים!" אבל זה לא מאד מעניין. מכיוון שאנחנו מדברים על הסטוריה חלופית, גם אתה מסתמך על הנחות יסוד. מנין לך שגם בתרחיש שלי "הכיוון של כל מדינה היה לאומני יותר?" זוהי הנחת יסוד ואפשרות מפוקפקת - לפחות בעיני. ==> מנין לך שהכלכלן האמריקאי הבכיר יסכים איתך או שיוכל להשפיע על מדינות העולם? לא כתבתי את תחילת התרחיש שלי באופן מסודר, ואני מתנצל על כך. התרחיש שאני מתאר הוא שאנחנו שולחים אל שנת 1920 מכתב. המכתב מגיע אל יו"ר הפדרל רזרב. המכתב הוא תחת הכותרת: "איך תמנע משבר כלכלי חסר תקדים בעוד כעשור". המכתב יהיה משכנע מכמה טעמים: 1. זהו בדיוק התפקיד של הפדרל רזרב - לגרום לכך שהכלכה האמריקאית תשגשג. 2. הקונצזוס של הכלכלנים היום הוא שהמדיניות של הפדרל רזרב אחראית במידה רבה לשפל הגדול ב 1929. ע"ע בויקיפדיה. 3. אני מאמין שכלכלן שחי היום מסוגל להביא דוגמאות וטיעונים משכנעים (בדיעבד) ולהצביע על סימנים מקדימים לשפל. הכל זה חוכמה בדיעבד, מידע ונסיון שלא נמצאים בידי יו"ר הפדרל רזרב בשנת 1920. בכל אופן, התרחיש הוא תחת ההנחה שאפשר לשכנע את אותו כלכלן, אם אי אפשר לשכנע אותו - התרחיש לא רלוונטי. זה ברור מאליו... גם אם המכתב הולך לאיבוד בדואר התרחיש לא רלוונטי. לגבי השפעה על מדינות העולם - לשפל הגדול היתה השפעה עצומה על מדינות אירופה. עצם זה שהוא לא התרחש זה כבר שינוי עצום, שינוי שקשה להעריך מה תהיה ההשפעה שלו. אני מעריך (ושוב אני מדגיש - מעריך, לא מבטיח ב 100%) שזו ה"בעיטה" הקטנה שתספיק להניע את מעגל הקסמים של המסחר בניגוד למעגל הקסמים של המלחמה. בשורה התחתונה, אותו כלכלן לא צריך לשכנע במילים. הוא צריך לשכנע במעשים. דוגמא אחת אפשרית: הצעה של ארה"ב להורדה הדדית של מכסים לכל מדינה ארופית שמוכנה לחתום. זה מעשה הרבה יותר חשוב מכל מילה שאותו כלכלן יגיד או יכתוב. וברגע שמדינה אחת (אפילו מדינה קטנה, נניח אירלנד) תצטרף, עוד מדינות ירצו לקפוץ על העגלה. אני לא כלכלן, אני מאמין שכלכלנים מסוגלים לחשוב על עוד דוגמאות כאלו. ==> "הכיוון של כל מדינה היה לאומני יותר ביוחד על רקע הפער בין המדינות המקופחות לשבעות" בדיוק ההיפך! גם היום יש פער בין מדינות עשירות לעניות ובדיוק בגלל זה יש תמריץ כלכלי למדינות עניות כמו איטליה וספרד ויוון להיות באיחוד האירופאי עם מדינות עשירות יותר כמו גרמניה, בריטניה וצרפת. למעשה כיום הכלכלה הגרמנית חזקה בהרבה מזו של צרפת ובריטניה. אין סיבה לכך שבהיסטוריה חלופית גרמניה לא תהיה מדינה עשירה הרבה קודם. יודע מה? בכל העניין הכלכלי, יש לי אתגר בשבילך. אם אתה חושב שההצעה שלי היא "מעט מדי ומאוחר מדי" אז נסה לחשוב על מהלך של אותו כלכלן שכן יכול להצליח ברמה כזו שתמנע מלחמה. או אולי מהלך אבל כזה שקורה כמה שנים קודם לכן? תתן קצת ביקורת בונה, במקום ביקורת הורסת :-) ==> תנאי המוטיבציה נבע ממלחמה טוטלית בעיצומה ורגשות החרדה של פליטים שחוו את אימת הפאשיזם על בשרם. נשמע מרגש! אבל זה ממש ממש לא מה שהניע את הפיתוח. המכתב המפורסם שהזכרת אותו (איינשטיין הוא אחד המחברים) נכתב כחודש לפני שהמלחמה פרצה. האם קראת את המכתב? האם מתוארת שם אימת הפאשיזם שאותה חוו הפליטים? אולי הוא מפרט את זוועות המלחמה הטואטלית? לא ולא.. מתואר שם בלשון יבשה איך פצצה אחת כזו מסוגלת להשמיד נמל שלם ולכן כדאי לארה"ב להשקיע בפיתוח של נשק כזה. ורק בסוף הוא מזכיר שיש רמזים לכך שגרמניה מפתחת נשק שכזה. כאשר רוזוולט החליט להשקיע בזה - באוקטובר 1939 - לא היתה שום מלחמה טוטלית. נכון, גרמניה, צרפת ובריטניה היו במלחמה אבל לא היתה שום מלחמה באירופה (זה היה אחרי כיבוש פולין). ואיך רוזוולט מסכם את השיחה הזו שבה הוחלטה החלטה כה גורלית (ולשיטתך חד פעמית מבחינה היסטורית)? האם הוא מתאר את זוועות הנאציזם? אולי נואם על המצב הקיצוני הנואש של ארה"ב? על הרצון לחסוך בחיי חיילים במלחמה? לא. הוא אומר, ואני מצטט: "Alex, what you are after is to see that the Nazis don't blow us up". בעיני לפחות, זו פשוט דוגמא סטנדרטית לחלוטין למירוץ חימוש. אין שום הבדל עקרוני בין ההחלטה הזו, לבין ההחלטה של ארה"ב לפתח פצצת מימן לפני שהרוסים מפתחים, או ההחלטה של בן גוריון להשיג פצצה גרעינית כתעודת ביטוח, או ההחלטה של ההודים להשיג פצצה לפני שהפקיסטנים משיגים (או להיפך, מה זה משנה). אגב, פליט נוסף הוא הפיזקאי היהודי לאו סילארד שברח ללונדון ב 1933. הוא הגיש בקשה ב 1934 לפטנט על תגובת שרשרת גרעינית והוא זכה בפטנט ב 1936. אנשים נואשים שחווים רגשות חרדה לא מגישים פטנטים ולא מנמקים את פיתוח הנשק ביעילות הצבאית שלו. |
|
||||
|
||||
כתבתי "נכון, גרמניה, צרפת ובריטניה היו במלחמה אבל לא היתה שום מלחמה באירופה (זה היה אחרי כיבוש פולין)" והתכוונתי לכתוב: "נכון, גרמניה, צרפת ובריטניה היו במצב מלחמה. אבל בפועל לא היתה שום לחימה באירופה (זה היה אחרי כיבוש פולין ולפני הפלישה הנאצית לצרפת)" ודווקא ארה"ב, המעצמה שהיתה הכי פחות בסיכון ב 1939, שלא היתה במצב מלחמה עם אף אחד, שהיתה בדלנית (כמו שארז ציין) ובמרחק אלפי ק"מ גם מהמתיחות באירופה וגם מהמלחמה של יפן בסין - דווקא ארה"ב ודווקא אז החליטה על פיתוח נשק גרעיני. זה רק מחזק את זה שההחלטה לא הונעה מאיזשהו מצב קיצוני חסר תקדים שארה"ב היתה בו. אלא תוצאה של מירוץ חימוש רגיל - שהיה יכול לקרות גם בכל היסטוריה חלופית אחרת. |
|
||||
|
||||
בבניית תיאוריה של היסטוריה חלופית צריך להתחשב בנתונים הריאלים של התקופה המדוברת ולשנות אותם במידה מסוימת. מה שאתה עושה הוא לבטל אותם כליל ולהמציא נתונים חדשים לחלוטין וזה כבר בגדר פנטזיה. כאן אפשר להמציא כל דבר ולכן זה חסר משמעות. לגבי הפצצה האטומית, צריך לזכור שרוזבלט היה בין הבודדים בארה''ב שעמדו על הסכנה לאינטרסים האמריקאים שהיוותה גרמניה הנאצית ולכן לא היתה כאן החלטת ממשלה מושכלת והיה צורך ב''דירבון'' מצד פליטים אירופים. מדינה בדלנית שנשיאה נבחר בשלישית אך ורק בזכות הבטחתו שישאיר אותה מחוץ למעגל המלחמה לא חשבה במונחים של ''מירוץ חימוש''. |
|
||||
|
||||
''מה שאתה עושה הוא לבטל אותם כליל ולהמציא נתונים חדשים לחלוטין'' - לא אני לא, אבל הקוראים ישפטו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |