|
הדירקטור ששיכנע את ההנהלה לעבור לשיטה הזאת משוכנע בעצמו שרק ככה אפשר לפתח כמו שצריך. לזכותו יאמר, שזה לא שלפני שהתחלנו להיות "אג'ילים" היינו יעילים במיוחד. אגף התוכנה גדל תוך שלוש שנים מ-25~ אנשים ל-70~ והניהול האנרכי שעבד (בערך) פעם יצר מצב שלאף אחד אין מושג מה קורה בפיתוח. המצב הנוכחי יוצר למנהלים אשליה שהם יודעים מה קורה, אילו פיצ'רים נמצאים בפיתוח כרגע (מחרתיים זה ישתנה), כמה ימי עבודה דורשת כל משימה בכל פיצ'ר וכמה ימי עבודה יש לכל קבוצת Scrum בספרינט, כמה נוצלו, כמה נשארו ועד כמה מספר הימים שעדיין דרושים להשלמת המשימות קרוב למספר ימי העבודה שנותרו לצוות. מצד שני, כרגיל, הקשר בין הטבלאות והגרפים ובין המציאות תלוי בנכונות שלנו לעדכן כל יום את הסטטוס של כל משימה, כמה ימים השקענו בה וכמה ימים (לדעתנו הסובייקטיבית) עוד צריך בשבילה. נראה לי שהמנהלים מודעים שהשיטה נותנת רק אשליה של שליטה בפיתוח, אבל הם מעדיפים אשליה של שליטה מאשר הכרה בחוסר שליטה.
אפשרות נוספת היא שאני טועה וזה פשוט לוקח זמן להטמיע שיטת ניהול חדשה ומורכבת. בעוד שנה אולי אני לא אבין איך הסתדרנו לפני זה.
|
|