 |
אני מציע שנעזוב את עניין הרכבת לאילת משום ששם מדובר בסתם קוריוז שבו הצלחת, לדעתי, לירות לעצמך ברגל ללא צורך, אך מאחר שרכבת לאילת עדיין אין וגם לא נראית באופק, מדובר בסתם פרט טכני שאין לו שום חשיבות עקרונית, ודי לי בבזבוז האנרגיה שכבר בזבזתי עליו.
אבל אולי העניין השני, עניין "הצלחתו" של יגאל עמיר הוא יותר חשוב כי מדובר באמירה שנשמעת לא רק מפיך אלא חוזרת ונשנית בוויכוחים עם אנשי שמאל, ותמיד מקוממת אותי מחדש, כי משתמע ממנה שדרכם הייתה דרך מאד חכמה ומבטיחה, ורק מעשה פשע של "יהודי חובש כיפה" שיבש אותה, וגרם לכך שלא הצלחנו לראות את החכמה האור והשגב שבה, כי היהודי הזה רצה בכך והצליח במעשהו.
ההסבר הכי סביר לאמירה הזאת היא שכוונת האומר זאת היא שלולא הרצח היינו כבר מגיעים בהמשך לתהליך אוסלו להסדר שלום עם הפלשתינים ורק הרצח שיבש אותו. אבל כשעוקבים אחר הדיון אתך אנו רואים שלא זו בלבד שאתה קורא לפרשנות כזאת "שקר", אלא שאתה מסכים שייתכן אפילו שגם הרצח לא היה משפיע על מעבר השלטון משמאל לימין בבחירות שבאו אחריו. אז מה כאן ההצלחה? ואז אתה ממציא את הביטוי "הממשלה שנתה כיוון" איך היא "שנתה כיוון" אם בכל מקרה עם או בלי הרצח היה כהסכמתך מעבר לממשלת ימין? ואז אני מציע לך בתגובה 695101 להחליף את המשפט הזה במשפט נכון, ובמקום לענות על השאלה אם אתה מקבל או לא מקבל את השינוי הזה, כשקבלתו הייתה שמה קץ לוויכוח, ומרחיקה אותי מבניין ההסתדרות המפוצץ, אתה מתחיל לגעור בי על "טרחנותי".
אני חושב שהראיתי שאי אפשר לייחס ליגאל עמיר שום הצלחה, ולכן התעקשותך לא להודות באי הנכונות של "והצליח", היא זו שמביאה אותי לבניין ההסתדרות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש