בתשובה לאביר הקרנפים, 27/09/17 23:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תכנית טובה עקרונית יכולה להתקלקל כשהיא נתקלת באינטרסים שונים של הגוף שאמור לבצע אותה. הרבנות רוצה לוותר על מונופול הכשרות בדיוק כמו שמפעל הפיס רוצה לוותר על מונופול ההימורים. אפשר לדמיין מה יקרה אם נהפוך את מפעל הפיס לגוף המחלק רשיונות למפעילי הימורים שיעמדו בדרישות הרגולציה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ, לפני הרבה שנים רישוי רכב נעשה רק ע''י משרד התחבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וטלפונים ממשרד התקשורת, ובתים ממשרד השיכון. יש הבדל בין משרד ממשלתי שמספק מוצרים או שירותים בעצמו, ואז מפריט את השירות לשוק החופשי תוך הסדרה שלו, לבין מוסדות ממשלתיים וקוואזי ממשלתיים אוטונומיים שמקבלים סמכויות מונופוליסטיות בחוק, כמו הרבנות הראשית, מפעל הפיס, קק''ל, מע''צ וחברת החשמל. אני בעד ''ממשלה גדולה'' שמספקת יותר מאשר בטחון, בריאות וחינוך- אני בעד בניית דירות ביוזמת משרד השיכון, למשל, ושידור ציבורי שעובדיו עובדי מדינה. אבל אני נגד מונופולים בחסות החוק. ראינו מספיק דוגמאות איך אלו נוטים להסתאב ולדפוק את הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה שהבאתי נועדה לומר שהפרטת שירותים רגולטיביים לא בהכרח פגעה באיכות השירות. מה עוד שרישוי רכב עוסק בחיים ומוות וכשרות עוסק ב... במה בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, אלא שהפרטת שירותים שניתנים על ידי המשרד הממשלתי עצמו זה סיפור יחסית פשוט1. לעומתו, כשאתה בא לפגוע במונופול בחסות המדינה זו קריעת ים סוף. הרבנות הראשית אינה שונה בזה מנמל אשדוד או מפעל הפיס. _______________ 1 יש כמובן יוצאים מהכלל, כמו הסאגה הלא נגמרת של הפרטת הטסטים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו קריעת ים סוף, אבל ברור לכולם שלציבור יש אינטרס מובהק בפגיעה במונופולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת. אבל כמו שראינו במתווה הגז- הציבור הוא האחרון שמתחשבים באינטרסים שלו. בגלל זה אני כל כך מתגעגע לאמנון רובינשטיין וזבולון המר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך אם נסתכל בפרטים נראה שכן ישנם הבדלים, והנה בשליפה כמה מהם. בהפרטת מפעל ההימורים הממשלתי מפעל הפיס יש סיכון גדול של החמרת ההימורים, הון שחור, פשע, שוק הלוואות אפור ועוד. מפעל הפיס איננו נותן ''שירותים'' במובן של סיפוק שירות שהוא צורך להתנהלות יומיומית. הפרטת נמל אשדוד היא תהליך מסובך שדורש השקעת משאבים מרובה ומבוסס על שתי רגליים רעועות - אידאולוגיה וחישובים כלכליים היפוטתים. כשרות היא שירות וולנטרי, מבחינת בתי העסק, שמבוסס על אמון, לא על בטיחות (טסטים, תרופות), לא על אמינות (מכון התקנים), ובבסיסו לא שיטות אובייקטיביות (כמו שתי הדוגמות הקודמות) אלא פרשנות נזילה של מנהגים. הפרטת מלאה או חצי (כמו שאני מבין את פסיקת בג''צ האחרונה) לא דורשת הקצאת משאבים. אם בעל עסק מצהיר שלפי פרשנותו הוא מגיש אוכל כשר הרי הציבור יפסוק, והרי לך מפגש פרשנויות ואמון הדדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש הבדלים. יש גם יוצאים מהכלל- מונופול בחסות החוק שאין לו הרבה רצון (וגם לא הרבה הזדמנות) להסתאב הוא רשות הטבע והגנים. אבל הקו המנחה הוא אחיד- מוסדות ממשלתיים וקוואזי ממשלתיים (לא משרדי הממשלה עצמם אלא כל מיני "יחידות סמך" וגופים ממשלתיים חסרי קטגוריה כמו הרבנות הראשית ומפעל הפיס) שיש להם מונופול בחסות החוק, הופכים להיות מסואבים ואיכות השירות שהם מספקים לאזרח גרועה עד זוועתית. אני לא בהכרח מציע הפרטה של השירותים האלה. להיפך- לפעמים הכנסה שלהם בחזרה תחת כנפי משרדי הממשלה עצמם יכולה לספק את השקיפות והאחריות שהם זקוקים לה. מפעל הפיס כמחלקה במשרד האוצר לא יעז לפרוס את התחנות שלו בשכונות מצוקה במקרה של כשרות, קצת מוזר שהמדינה מחליטה מה כשר ומה לא, אבל זה החוק. השאלה העיקרית מבחינתי היא מדוע למנוע מעסקים להציג מצג (אמיתי!) של כשרות מבלי להשתמש במילה "כשר" האסורה בחוק. הרבנות במקרה הזה מתנהגת בדיוק כמו המונופול הדורסני שהיא, ומנסה למנוע בקיעים דרכם יוכלו עסקים להמנע מלהשתמש בשירותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, חוץ מהסטיה בזמן ובמרחב של מדינת ישראל, כשרות היתה והינה מוסכמה וולונטרית בקרב הציבור ללא אכיפה מלמעלה. נראה שזה עבד וזה עובד לשביעות רצונם של אלה שזה חשוב להם. הרבנות הראשית איננה מוסד לסמכות והנהגה רוחנית ומוסרית אלא התגלמות התזה הביורוקרטית שקיימת רק על מנת לשמר את קיומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''סטיה במרחב ובזמן של מדינת ישראל'' איננה מקרית. הרי זו מדינת היהודים, והעם היהודי והדת היהודית במובנים רבים חד הם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן בלבלת אותי כי אפשר לחשוב מהתגובה הזו שאתה מצדיק קיום ופיקוח על כשרות ממלכתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הואיל ואני מצדיק קיום של חוקים יהודיים דתיים במדינת ישראל, שמתווים את הסטאטוס קוו הנזיל שבין יהודית ודמוקרטית. והואיל והייתי מעדיף שחוק הכשרות יראה אחרת אבל אני לא אעלה על בריקדות בעבור זה. והואיל ותחת החוק הקיים נראה לי (ובג''צ מסכים, כך הבנתי) שאין מניעה לעסק להציג מצג של כשרות כל עוד אינו משתמש בהטיות של המלה המפורשת. אני חושב שהרבנות מנהלת מלחמה של מונופול מסואב לשימור זכויות היתר שלו, וזוהי דרכו של עולם. על כן אני אכן מצדיק קיום מנגנון ממלכתי של פיקוח על כשרות כלשון החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הפרטת שירותים רגולטיביים מפקיעה מהממשלה את היכולת והידע להיות גוף רגולטורי. התחלת ההפרטות התבצעה על ידי הפרטת התכנון והביצוע ושמירת התכנון והפיקוח בידי הממשלה. ברגע שהממשלה מפריטה את הרגולציה, היא מאבדת את הידע לפקח על הרגולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. כשרות איננו נושא לרגולציה ממלכתית.זה לא נושא משכרוכה בו איזה סכנה (ולמקרה שמישהו יגיד חינוך, אז הטענה שלחוסר רגולציה מסוימת בחינוך יש אלמנט סיכוני יש בסיס לדיון). כשרות היא הסכמה התנהגותית וולונטרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרוכה בו סכנה לאכילת אוכל טרף, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כל עוד אתה מודע לעירבוב התחומים בהם השפה שלנו משתמשת באותן מלים אבל יש להן משמעות יישומית שונה לגמרי (פרדיגמה אחרת?). אם לא אגביר מהירות יש סכנה שאאחר לסרט, ואם אגביר מהירות יש סכנה שאמות. אם לא אקפיד על שחיטה בפיקוח משגיח כשרות יש סכנה לאכילת טרף, ואם לא אקפיד עם שחיטה בפיקוח וטרינרי יש סכנה שאמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין שיש הרבה אנשים שבשבילם (בטעות, אבל מכל מיני סיבות טובות זו טעות שהחברה שלנו בוחרת לכבד) הסכנה לאכול טרף יותר דומה לסכנת המוות מאשר לסכנה לאחר לסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר גמור, אבל זה לא עניין ממלכתי לאסדרת התיזמון שלך להגיע לקולנוע או על חטאיך האמוניים (שלהם במיוחד נוצר יום כיפור, על חטאים שידעתי ולא ידעתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לנסח מההתחלה טיעון, שאוכל להתווכח איתו (או, חלילה, להסכים לו), מדוע טוב שהמדינה תפקח על מי רשאי לקרוא לעצמו "רופא" / לתת טיפול רפואי, ולא טוב שהמדינה תפקח על מי רשאי לקרוא לעצמו "מכ"ש" / להשגיח כשרות? אם אפשר, בלי להסתמך רק על כך שטיפול רפואי הוא דבר שיכול להיות נכון או לא נכון באופן אובייקטיבי וכשרות היא באופן אובייקטיבי אמונה טפלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את זה. הבעיה שלי היא שבפועל חלק גדול מהמשתתפים במשחק הזה (המשגיחים) ממילא לא סומכים על הכשרות של הרבנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נראה לי שיש הסכמה די רחבה, כולל דתיים רבים, שמונופול הכשרות של הרבנות הראשית הוא גרוע. הויכוח שאולי יש לי עם רון, אפשר לומר שהוא על עולם דמיוני שבו מקובל על כל שומרי הכשרות שמונופול כשרות מטעם המדינה הוא יעיל כמנגנון בר-סמכא, ויתרה מזו, מקובל שהוא יעיל יותר מכל אלטרנטיבה; האם אז זה טוב או רע שהוא יתקיים מטעם המדינה. רון אומר, נדמה לי, שזה רע. אני עוד לא בטוח, כל מיני טיעונים סותרים רצים לי בראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רואה ברפורמה המתגבשת כפתרון לבעיתית המונופליזציה של הרבנות בעניין הכשרות או רק פלסטר זמני ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על זה כמעט כלום. אתה מוזמן לכתוב תקציר כולל קישורים, לשלוח למערכת, ונשקול לפרסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת עמדת השר לעניני דתות בעניין רפורמת הכשרות,שהיא לדעתי עמדה ציונית קלאסית שממשיכה לשלוט באורתודקסיה במקום להפרד ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי מי שחי בסרט, פחות חשוב לו לאחר לסרט בתוך סרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע למה "אחרון גיבורי הפעולה" נכשל בזמנו בקופות. סרט גדול לדעתי. למה לוודי אלן מותר ולשוורצנגר אסור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אני נגד אינטרסים לא טהורים של הרבנות, כשם שאני נגד האינטרסים הלא טהורים של סתיו וצהר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |