|
||||
|
||||
כדי שלא אובן שלא כהלכה- אני חושב שאנחנו- מדינת ישראל, ובעיקר צה"ל- פועלים באופן שוטף ברמה מוסרית גבוהה, ובהשוואה בינלאומית אפילו ברמה גבוהה מאוד. יחד עם זאת 1. אני חושב שיש מקום לשיפור, וחשוב יותר- אני חושב שצריך להיות רצון לשיפור. הנסיון להשתיק את המבקרים מעיד על חוסר רצון לשיפור וזה רע בעיני. כדי לשפר חייבים לכבס את הכביסה המלוכלכת ולא להחביא אותה. 2. אני לא מעוניין שלנורמות של הצד השני יהיה איזה משקל בקביעת הנורמות שלנו. הנורמות שלנו חייבות להקבע בשאיפה לאידיאלים שלנו בלבד כמפורט בהכרזת העצמאות. אחרת בשביל מה התאמצנו להקים את מדינת היהודים? נראה לך שאני מעוניין שהמדינה שלנו תאמץ את הנורמות של סוריה, מצרים או ירדן? 3. אני מזהה סחף הולך וגובר בערכים הדמוקרטיים עליהם הושתתה המדינה, בגלל הלחץ המתמשך שמטילה הסיטואציה של שליטה צבאית במיליוני אזרחים זרים לאורך זמן יחד עם השאיפה של חוגים בציבור להשתלט על שטחי המחיה שלהם. בלי להתווכח על נכונות השאיפה הזו, לא ניתן להתעלם מכך שעצם הסיטאוציה מייצר לחץ גדול על הערכים הדמוקרטיים. הואיל והסיטואציה נתונה אנחנו חייבים להתאמץ כפליים כדי לעצור את הסחף האנטי דמוקרטי. לכן אני מביע ביקורת על ההתנהלות של המדינה, של גופים ושל יחידים, היכן שהיא אינה עולה אחד עם הערכים שלי, שאני מאמין שהם משותפים עם הערכים של מייסדי המדינה כפי שהובעו בהכרזת העצמאות1. הביקורת אינה הלקאה עצמית, אינה בגידה ואינה אנטישמיות. להיפך- היא מיועדת לשמור על המצפן המוסרי הקיים ולא לאבד אותו. כל נסיון להשתיק את הביקורת נותן יד לאותו סחף אנטי דמוקרטי ומרחיק את המדינה מהחזון של מייסדיה. כדי לא לערבב אוסיף תגובה נפרדת בעניין קוד החינוך היהודי. ____________ 1 אותו סט ערכים שבפרשת אזריה התבטא בדבריהם של שר הבטחון יעלון, הרמטכ"ל אייזנקוט ולבסוף גם בהכרעת הדין בערעור. |
|
||||
|
||||
1. אין ויכוח שיש מקום לשיפור אבל טענת שאתה מודאג כי מדובר במגמת הידרדרות. נו, תראה מגמה. לא טעות בזיהוי, מונחים חסרי פשר (טרור הטושים) או אנקדוטה שלא מלמדת על הכלל. אני גם חושב שיש הדרדרות כלל עולמית בסדרי עולם אבל אני לא רואה קשר לשליטה ביהודה ושומרון. מצד שאני הרבה קשר הדוק בין נאורות לביזוי הכללי. 2. אף אחד באייל לא התייחס לנורמות בתרבות הערבית כמשהו לשאוף אליו. למרות שנוח לדמיין, קל לבדוק אם עקרונות והסיבות שהעליתי גזעניות. 3. שוב סיסמא. רוצה דיון או לשחק מטקות? אם יש לך בדל הוכחה שמתקיים סחף או שהוא קשור ליהודה ושומרו הביאמו. את עמדתך הבנתי ואני מכיר. אני דואג לדמוקרטיה בגלל ניתוק רצון הבוחר מהשלטון, הצדק והתקשורת. בעמדתי אתה מסרב לדון (לא יפה ולא בצחוק) ולה הבאתי הוכחות למכביר. |
|
||||
|
||||
"אני חושב שאנחנו- מדינת ישראל...פועלים באופן שוטף ברמה מוסרית גבוהה, ובהשוואה בינלאומית אפילו ברמה גבוהה מאוד." 1. האם אתה מדבר על תחום התנהגות ספציפי או על ציון שמשקלל את כל התחומים? 2. למי אתה משווה, אם כיוונת לתחום מסוים, או אם אתה מדבר על ציון משוקלל? |
|
||||
|
||||
האם התייחסת בשאלתך לשיטת ציון בינלאומי שפותחה לאחרונה ואם כן- האם מבוססת על סרגל מוסר בינלאומי, מקומי, מוסרו של האוייב או סרגל המוסר של המדינות המערביות? |
|
||||
|
||||
אני משווה להתנהגות צבאות אחרים בזמן עימות מול כוחות גרילה מקומיים מצד אחד - הצרפתים באלג'יריה, האמריקאים בוויאטנאם, הרוסים באפגניסטן. ובזמן ביצוע פעולות שיטור מצד שני - האמריקאים בעיראק. אני לא מדבר על תחום ספציפי- הכל ביחד: אונס, ביזה, עינויים, הרג בלתי מעורבים, מעצר ללא משפט, וכל הפגיעות המינוריות יותר בזכויות אדם. |
|
||||
|
||||
1. אם אתה רוצה להפליג לאנלוגיות היסטוריות אז יהיה לך קל למצוא כל דבר שתרצה להראות. אני חשבתי שאתה מדבר על ימינו אלה. 2. הכל ביחד מעלה את השאלה איזו מין משוואה זו. אני חשבתי שישנם עקרונות מוסר ושמעלתך המוסרים נגזרת מההעקרונות הללו (מלמעלה למטה) ולא בהשוואה למקרים אחרים (מלמטה למעלה, או באותה מדרגה). ניקח שתי נקודות ספציפיות: 1) מעשי אונס - כמה מקרי אונס בוצעו ע"י חיילי הקורליציה בעירק (ארה"ב, בריטניה, יפן, גרמניה, פולין ועוד), כמה מקרי אונס בוצעו ע"י חיילי צה"ל בשטחים ומה המשקל הסגולי שלהם להערכת הרמה המוסרית של הצבאות? 2) כמה צבאות מערביים-דמוקרטיים לעומת הישראלי הם גם כלי שרת וגם יוזם של מדיניות כיבוש, מניעה ושלילה של זכויות דמוקרטיות ואזרחיות במשך 5 עשורים? מה המשקל הסגולי של זה להערכת הרמה המוסרית? |
|
||||
|
||||
2) הצבא בהגדרתו איננו יוזם מדיניות. כשאמרו לו לצאת יצא, כשאמרו לו לפנות פינה, כשאמרו לו לכבוש מחדש כבש. |
|
||||
|
||||
הצבא הוא הריבון בשטח וככזה האחראי למדיניות השלטונית, אזרחית וצבאית. זה איננו עומד בניגוד לעובדה שכשהממשלה תחליט שישראל כבר איננה שולטת בשטחי הכיבוש, אם ע"י פינוי ואם ע"י סיפוח, הצבא יקיים [או לא?]. |
|
||||
|
||||
האם אתה חושב שמדיניות פיזור וכמות המחסומים נדונה רק בצבא או גם בממשלה? |
|
||||
|
||||
לדעתי גם וגם, בהתאם להקשר. אך השאלה הנדונה הוא התרומה להערכת רמתו המוסרית לעומת אחרים? |
|
||||
|
||||
אם גם וגם (וברור שהחלטת הממשלה מכריעה), אז דה פקטו הממשלה היא שקובעת. |
|
||||
|
||||
ברמת מדיניות מסוימת וברזולוצית פעילות מסוימת. אם אלוף הפיקוד הוא הריבון המחליט על פעילות אזרחית מסוימת הרי ששיקול דעתו והיוזמה לפעילות מתבטאים בחתימתו. אם המפקד הצבאי מחליט על פעילות מסוימת או נהלי עבודה והנחיות, מקטן ועד גדול, הרי שהיוזמה, בהקשר של הערכת רמת המוסריות, מתבטאת בפקודות ובהנחיות. |
|
||||
|
||||
1. השתדלתי להשוות רק למקרים אחרים אחרי 1949. אפשר לקחת מקרים הרבה יותר גרועים - הכיבוש והסיפוח של מזרח טימור על ידי אינדונזיה, למשל. אבל אנחנו באמת לא רוצים להשוות את עצמנו לאלה. 2. לשאלה עם אונס אין לי תשובה כי לא טרחתי לבדוק, ואני לא בטוח שיש נתונים אמינים. אני חושב שצריך לתת משקל גבוה יחסית לשיעור ההרג של בלתי מעורבים, כי זה נתון יחסית אובייקטיבי ובר בדיקה. ויכול להיות מדד לזילות חיי אדם. ראה את הטבלה כאן על כמויות ההרוגים בשלוש הזירות הראשיות בהן היה מעורב הצבא האמריקאי מאז 2001 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |