|
||||
|
||||
ציטטתי אמנם קטע אחד אבל מומלץ לקרוא את כל המאמר. יש מבחינתי שני עניינים שונים: האם דמור צודק והאם עמדתו לגיטימית (כדעה אישית של עובד). לפי עמדת גוגל בהתחלה התשובות הן לא וכן, אולם בהמשך התשובה השתנתה ללא ולא. כלומר בהמשך המשבר גוגל (בעקבות לחץ מצד עובדיה) החליטה להתייחס לעמדה הזו כעמדה שלא לגיטימי מצד עובד להביע. לשם השוואה לעניין הלגיטימיות: החליפו „אישה״ ב„יהודי״. דמור לא התייחס (למיטב זכרוני. או שלא התייחס בצורה רצינית) לנימוק ההסללה. היכולות המתמטיות הם מנבא לא רע לפוטנציאל להיות מתכנת טוב1. ידוע2 שציוני בנות במתמטיקה בבית ספר יסודי דומים לאלו של בנים, אבל עם השנים (בתיכוו, לדוגמה) הישגי הבנות במתמטיקה נמוכים בהרבה. ההסבר המקובל לכך הוא שפחות מקובל שנשים יעסקו בתכנות או פיזיקה ולכן יש סיכוי נמוך יותר שהתחומים הללו ימשכו אותן. זה לא מה שמקובל. לכן התפקיד של התוכניות השונות של גוגל אינו רק כתהליך לגייס עוד תוכניתנים. דמור צודק שהתהליך לא מספיק יעיל. התהליך מיועד גם לחנך את הדור הבא: נערות בגיל תיכון ששומעות על נשים בסביבתן שעובדות בתכנות ישקלו אולי להשקיע בתחום הזה. לכן לדעתי דמור טועה. אבל השאלה המעניינת יותר היא עד כמה עמדתו היא לגיטימית. 1 ולהבדיל ממדדים אחרים: מודדים אותם לרוב האוכלוסייה בבית הספר. 2 זכור לי. אין לי כרגע כוח לחפש את המקור. |
|
||||
|
||||
Scott Alexander, as usual, addresses things interestingly and sanely. And he disagrees with you. Worth reading:
https://slatestarcodex.com/2017/08/07/contra-grant-on... |
|
||||
|
||||
איך בן אדם יכול לקרוא כל כך הרבה מילים בלי להתפוצץ? |
|
||||
|
||||
By graduating elementary school?
|
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
ארוך ומעניין, אבל יש כמה טענות לא משכנעות. למשל, מול הטענה שהמוטיבציה הגברית עברה לתכנות כמקצוע משתלם במיוחד ולכן היא משמרת הטיות מסורתיות (בניגוד למקצועות כמו רפואה ועריכת דין שבהם יש כמעט שיוויון גברים-נשים), הוא מביא כדוגמה משכורות של וטרינרים ומנתחי זירות פשע שבהם יש רוב נשי, והמשכורות שהוא מצטט גבוהות יותר משל מתכנת. עכשיו, וטרינריה עד כמה שידוע לי מצריכה דוקטורט, בעוד תכנות מצריך שלוש שנים בקולג'. כך שיחס ההשקעה מול תמורה מוטה מאד לכיוון התוכנה. בנוסף, גיגול קצר מראה שיש בארה"ב כ-200 אלף וטרינרים, מול 3.6 מיליון מתכנתים. יש לי הרגשה שההשוואה בין תחומים כל כך שונים בנפוצות שלהם היא בעייתי. בין השאר, כי זה אומר שוטרינריה היא נישה קטנה הרבה יותר, ומי שהתחיל שבע שנות לימוד כדי לסיים בה כנראה ממש רצה להיות וטרינר מחכתחילה, ולא רק בגלל הכסף. בתוכנה, כל מי שיש לו קצת יכולת מתימטית ולוגית, יכול לעבור תואר ראשון ואז להחליט מבין עשרות הפרדיגמות השונות בענף מה מעניין אותו. כהערת צד, אגב, אני הייתי מופתע מהמשכורות הוטרינרים שהוא מצטט, בארץ הן נמוכות להחריד יחסית למשכורות הייטק. |
|
||||
|
||||
לפחות בארץ, אני חושב שמסלול הלימודים לוטרינריה נמשך 4 שנים. אין לי מושג לגבי השכר. בכל מקרה, אני מסכים איתך לגבי הבעייתיות עליה אתה מצביע. אבל לא מדובר בצ'רי פיקינג, והטיעון שלו לא קם ונופל על דוגמת הוטרינריה. הוא מביא הרבה דוגמאות, ובהקשר הכללי זו רק עוד דוגמא שמחזקת את התזה. אני גם לא יודע אם הוא יכול להסביר את ההבדל בין מדעי המחשב (רוב גברי) לבין מתמטיקה (בערך שוויון מגדרי). הרי שתי הדיסציפלינות עוסקות ב-"דברים" ולא ב-"פרסונות", לא? מצד שני, השוויון המגדרי (היחסי) במתמטיקה אולי מחליש קצת את התזה שלו, אבל הוא מכאיב הרבה יותר להשערת האפס לפיה אי-האיזון המגדרי הוא תוצאה של הסללה במערכת החינוך. |
|
||||
|
||||
אולי מעבר מתכנות מונחה עצמים לתכנות פונקציונאלי יפתור את הבעיה. |
|
||||
|
||||
הסבר אפשרי וכנראה שגוי למתמטיקה: דרישות הקבלה במדעי המחשב גבוהות בהרבה? |
|
||||
|
||||
I think that much more likely plan-Bs (certainly career-wise) include studying informatics, information-system, industrial engineering, or simply computer-science in a less prestigious college. I doubt there are many who study math for any other reason than the love of it (at least not for their first degree).
Besides, girls do as-good (if not better) than boys in school, aren't they? So how can grades be an explanatory factor to begin with? |
|
||||
|
||||
אבל יש כאן משהו מעניין: הנתונים שאני מכיר מדברים על כך שבתיכון בנות לומדות הרבה פחות מתמטיקה ברמות גבוהות (5 יחידות בארץ. זכור לי שמדברים בארה״ב על שיעור נמוך של בנות בתיכון בלימודי STEM, אבל אני לא מכיר את הנתונים). אם כך, היית מצפה למצוא גם שיעור נמוך של נשים גם במתמטיקה, לא? |
|
||||
|
||||
ראה נקודת המורות למתימטיקה בתגובה שלי לעומר למעלה. |
|
||||
|
||||
וטרינריה היא 7 שנים, ועוד התמחות בשכר רעב בערך. אגב, בתגובה למאמר בקישור ניתן למצוא תגובה מפורטת של זה שכתב את המאמר המקורי, שבו הוא פרטנית מגיב וסותר (לעיתים) חלק מהטענות. למשל, שם הוא אומר שמעבר לעיסוק ב"דברים" או "אנשים", המחקרים מראים שכששואלים על עיסוק ב"נתונים" (data) יש שיוויון בין גברים ונשים. לגבי ההסבר על מתימטיקה, נדמה לי שאחד מהם טען שאם מסתכלים על בוגרי מתימטיקה, מגלים שהעיסוק הנפוץ ביותר בקרבם אחרי סיום התואר הוא - מורים (מורות?) למתימטיקה. שזה מיד מקשר לטענה שהגברים שומרים על הפער איפה שנמצא הכסף הגדול. ומקטין מאד את הכאב לגבי השערת האפס שלך. נראה לי שהיא עדיין חיה ובועטת היטב. |
|
||||
|
||||
וואללה, תודה על התיקון. גם בהנחה שהטענה על העיסוק הנשי בהוראה אחרי הלימודים נכונה - איך היא רלוונטית לנושא ההסללה במערכת החינוך? ובפרט, למה לא רואים הרבה בנות שלומדת מדעי המחשב ואז פונות להוראה? הטענה הזו עשויה הייתה להיות רלוונטית אם השערת האפס הייתה מדברת על חסמי-כניסה לתעשייה במקום על חינוך, בתי-ספר ומודלים-לחיקוי - אבל נדמה לי שטענה זו כבר הופרכה מעבר לכל ספק סביר. אותי הוא שכנע למחצה. אני עדיין לא קונה לגמרי את ההסבר האלטרנטיבי שלו - אבל שוכנעתי למדי שההסברים הסוציולוגים הרגילים אינם בכיוון הנכון. כי אם מדובר בהסללה, או חסמים-מבוססי-יוקרה, או מחסור בדוגמאות לחיקוי - איך באמת אפשר להסביר את השינוי ביחסים המגדריים שהוביל לשויון (או רוב נשי!) בתחומים כמו עיתנואות, רפואה, רפואת שיניים, עריכת-דין, כימיה, אריכטקטורה, ביוטכנולוגיה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מנהל עסקים... ? מה כל כך מיוחד מהבחינה הסוציולוגית בהנדסת מכונות ופיזיקה? (כמובן, כל זה מתייחס ללימודים אקמדאיים ולא אומר שאין אפליה מגדרית בשוק העבודה). * למשל בישראל. |
|
||||
|
||||
אולי כי יש בערך פי אלף יותר מורות למתימטיקה מנורות למדעי המחשב? ולא מוזר שהדוגמאות שלו למשכורות לא היו נשלל המקצועות שהזכרת והוא נאלץ לפנות לאזוטריה של וטרינריה וforensic sciences? לדעתי זה בדיוק צ'רי פיקינג וזה אומר דרשני. ובא נזכיר שמדובר לא רק בפיזיקה והנדסת מכונות אלא גם בתכנות שיש בו הרבה יותר משרות ובהזדמנויות משני התחומים הללו. וכבר הוסבר מה מיוחד מבחינה סוציולוגית - יחס עלות/תועלת משופר. ואת זה לא הצלחת להפריך (בעצם בעיקר חיזקת את הטיעון הזה עם דוגמת הממר"ם). |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את קו המחשבה שלך. אנחנו לא מסתכלים על שוק העבודה. אנחנו מסתכלים על הסטודנטים למדעי-המחשב באונ', ורואים בקרבם רוב גברי מובהק. אני אומר "סימן שנשים פחות מתעניינות במדעי המחשב" (ואני לא יודע למה). מה אתה אומר? שבעצם יש המון נשים שכן מתעניינות במדעי המחשב, אבל לא מדמיינות את עצמן כמהנדסות-תוכנה (בגלל הסללה ושות')? ושאותן נשים היו רוצות ללמוד מדמ"ח באוניברסיטה (כדי ללמד מחשבים בתיכון לאחר התואר) - אבל בוחרות ללמוד משהו אחר (נגיד ביולוגיה) כי הן ערכו סקר שוק והבינו שיש מחסור בביקוש למורות למחשבים? וכנ"ל כנראה לגבי פיזיקה והוראת פיזיקה? נגיד, לו הייתה בגרות-חובה במחשבים ובפיזיקה, אתה מנבא שהיינו רואים 50% נשים בפוקלטות הרלוונטיות, כי אלפי נשים בשנה נמנעות כרגע מלימודי מדמ"ח ופיזיקה מהחשש שלא ימצאו עבודה אח"כ בהוראה בתיכון? (זה כנראה לא מה שאתה אומר, אבל אני ברצינות לא מבין מה התסריט שאתה מנסה לתאר. תקן אותי). ואגב, אתה גם מעריך שרוב גדול מהנשים שלומדות היום מתמטיקה (או ביולוגיה, או כימיה...) עושות זאת כאשר מראש הן מתכננות לפנות להוראה בסופו של דבר, ולא כי הן פשוט נמשכות לנושאים האלה? ואיך כל קו-המחשבה הזה אמור להתיישב בסופו של דבר עם כך שככל הנראה העדפה מגדרית דומה קיימת גם בתיכון, בחטיבת הביניים וביסודי? גם בגילאים אלה הבנות חושבות על היצע משרות ההוראה שיחכה להן בשוק-העבודה? אין לי מושג למה אתה מתכוון ב-"יחס עלות תועלת\משופר" שמבחין בין מדעי-המחשב ופיזיקה לבין כל הדוגמאות שהעלתי קודם ובהן יש שוויון מגדרי או רוב נשי (כמו רפואה, רפואת שיניים, עריכת-דין, כימיה, אריכטקטורה, ביוטכנולוגיה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מנהל עסקים). למעשה, אני משוכנע למדי שאין אף סט מאפיינים מהסוג של של שכר, יוקרה, לחץ, אינטנסיביות וכו' שיכולים להסביר את הנתונים בקישור שצרפתי קודם. |
|
||||
|
||||
אני אומר שנשים לא מתעניינות במדעי המחשב והנדסה, כי מגיל צעיר מאד (כיתה א' ואולי לפני, על פי דעתו של מנהל בית הספר של הבת שלי) אומרים/רומזים/משדרים/מסלילים/וואטאבר להן שאלה מקצועות של בנים, ובנות לא טובות בהן מחד וזה "לא מתאים להן" מאידך. בדיוק כמו שבמאה התשע עשרה (אני מצטט חופשית מהמאמר) היה רוב גברי מוחלט במקצועות ברפואה, המשפטים, השיניים, ושאר ירקות ואתה (או סב-סבך) היה אומר "(אני לא יודע למה)". אז עברו כמה שנים, ומסתבר שיודעים למה: מאחר שברגע שאפשרו לנשים - הפלא ופלא בלי שום שינוי פיזיולוגי בגול המוח - מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית, הרוב הגברי נעלם במקצועות הללו. האם התשובה של המאה ה-19 נכונה בהכרח למאה העשרים ואחת - אבל במקצוע ההנדסה? לא בהכרח. אבל, מאחר והיא עבדה כל כך טוב אז, ואין לך תשובה הרבה יותר טובה אחרת - אתה צריך להתאמץ כדי להפריך אותה. יתירה מזאת, מעבר לסטטיסטיקה, אנחנו רואים את ההסללה הזאת מסביבנו מידי יום ביומו, כהורים לילדות (וחלקנו גם לילדים מן הסתם). כל הטענה היא שאולי אכן בגיל 21 בנות "נמשכות" לתכנות והנדסה פחות מבנים, אבל אחרי חברות אינטסיבי של 15 שנה לפחות שפימפם להן במוח שהן פחות טובות בזה (למרות טענתך, המחקרים מראים שביסודי לא רואים הבדלים בין ביצועי בנות ובנים במתימטיקה, וההבדלים נפתחים ומעמיקים בחטיבות הביניים ועד הקבצות החמש יחידות לימוד לבגרות). אולי בכלל השם הנכון לזה הוא לא הסללה, אלא "הכבדה". כמו לטווס. מה שמראה, כמו אצלו, שמי שכבר הצליחה, היתה צריכה להתאמץ הרבה יותר מהגברים קצרי הזנב (הה הה). אז גם יש לנו סיבה היסטורית שעבדה בעבר, וגם תהליך נראה בעין בהווה. כל הנקודה עם מורות למתימטיקה עלתה כדי (מהמאמר, לא אני המצאתי - חשבתי שקראת אותו, לא?) לתת הסבר אפשרי להבדל בין ה(כמעט) שיוויון מגדרי בתואר ראשון במתימטיקה, מול אי-השיוויון בתואר ראשון במדמ"ח. ההסבר הזה אומר שלמרות ההסללה - נשים פחות מתאימות להיות "מתכנתות", "מהנדסות" ואפילו, שים לב - "מתימטיקאיות", עדיין יש אחוז לא מבוטל שהולך ללמוד תואר ראשון המתימטיקה לא כדי להיות מהנדס או חוקר, אלא כדי להיות מורה. שזו משרה הרבה פחות נחשקת כמובן, ולכן התחרות עליה מצד המין הגברי חלשה הרבה יותר. אה, ואף אחד לא אמר להן שבנות לא יכולות להיות מורות, דה! אני מכיר כמה וכמה שהלכו ללמוד תואר ראשון במתימטיקה מתוך כוונה מראש להיות מורות. קריירה ראויה לכל הדעות - והרבה יותר בטוחה ממורה למדמ"ח או אפילו פיזיקה (הראשון אזוטרי, השני נלמד בערך שלוש שנים מתוך השתיים עשרה, להקבצות מצומצמות, לעומת מתימטיקה שנלמדת בכל הגילאים ובכל הרמות). באשר ל"מה זה קשור למשכורות"? הקשר למשכורות, או ליחס משכורת/מאמץ (שוב מהמאמר, ואת זה הוא מנסה נואשות ובלי הצלחה להפריך עם הצ'רי פיקינג ההוא) יכול להיות כזה, שאולי פעם הגברים הכי מוכשרים הלכו להיות עורכי דין ורופאים (כי שם היה הכסף וזה מה שהאמא היהודיה אמרה להם לעשות), ואולי היום הגברים היותר מוכשרים ילכו להיות אנשי הייטק (אנשי חוק חופשי בטח יגידו שזה לא אולי, זה הכרחי וטריוויאלי). זה מעביר את התחרות היותר קשה, לענפים הרווחיים יותר, ומקל על התחרות בענפים האחרים. ואז גם האוכלוסיה ה"מוכבדת" מצליחה במקצועות מדרג שני, אבל, מה לעשות, אותה הכבדה עדיין מראה את אותותיה במאבק על המקצועות היותר יוקרתיים1. 1 ויוקרה זה לא רק כסף, אבל שיהיה. |
|
||||
|
||||
1. בעיקרון, דומני שלתכנות לא צריך שום רקע אקדמי (ראה גדודי המתכנתים בשרות צה"ל). 2. בארה"ב יש לא מעט מהגרי-עבודה (בדרגות זמניות שונה) בתחומי IT. אני מניח שרובם גברים בגלל סיבות חיצוניות כמו תרבות ארצות המוצא או היכולת לעבוד זמנית בחו"ל. 3. לפי משרד העבודה האמריקאי היו ב-2016 4.6M עובדים בתחומי מחשבים ומתמטיקה. יש בקישור פילוח למקצועות ספציפיים המראה למשל שמתוך כ- 2M מתכנתים (3 קטגוריות), כ- 20% הן נשים, ומתוך 90,000 DBA יש 46% נשים. |
|
||||
|
||||
מדבריך אפשר להבין שצה"ל מגייס אלפי תיכוניסטים, זורק אותם המחשב - והם מייד מצליחים לתכנת. המציאות מאד שונה מכך. אז למרות חוסר הכבוד הבסיסי שלי לצה"ל מחד וחלקים נרחבים ממקצוע התכנות מאידך, אני חש צורך לתקן את הרושם הזה. ראשית, חלק גדול מאותם גדודי-מתכנתים הם בכלל עתודאים. אבל נניח אותם בצד, ועדיין המתכנתים בשירות צה"ל עוברים מיונים לא טריוויאלים (ברמות שונות של קפידה, תלוי במסלול) ובעיקר - הכשרה אינטנסיבית ומקיפה. למשל ממר"מניקים עוברים קורס של כ-1400 שעות-אקדמיות לפני הגיוס (לשם השוואה, תואר-ראשון במדעי במחשב באונ' תל-אביב כולל כ-1700 שעות-אקדמאיות) ואחריו הכשרות רבות נוספות במהלך שירותם. קורסי המודיעין למיניהם (ממ"ס, אר"ם אח"ם, ...) דורשים ידע וניסיון מוקדמים משמעותיים (לעיתים קרובות החניכים מתגייסים כבר עם תואר ראשון שאת רובו הוא כולו הם סיימו במהלך התיכון) וכוללים למרות זאת הכשרות ארוכות (לא פחות ארוכות משל הממר"מניקים בחלק מהמיקרים). |
|
||||
|
||||
העקרון נשאר, אין צורך ב''שלוש שנות קולג''' כפי שנכתב מקודם, כדי להיות מתכנת. |
|
||||
|
||||
What's the big difference between 1700-hours long training, to (at least) 1400-hours long training? It's a similar entry barrier.
|
|
||||
|
||||
ASAIK, basic training is several months there after they get their first assignments. You don't imply that it takes some 3 years training before IDF starts to get its money worth?
|
|
||||
|
||||
The most basic program (least prestigious, minimal prerequisites) indeed extends over just 6 months. But those are dense and intensive 6 months, that in terms of academic-hours worth over 80% of 3 years of college (~1400 hours vs. ~1700 hours). Soldiers in this program are required to serve 6 years, exactly because this training is hardly enough, and in practice it takes another 1-2 years of OJT and further courses before they become reasonably qualified.
|
|
||||
|
||||
First part of your response is qed. Second part תטל"א
|
|
||||
|
||||
I thought we were talking about entry-barriers and qualification requirements.
|
|
||||
|
||||
Precisely. The current discussion opened by comparing veterinary to programming. The former requires 7 years plus to qualify, the latter, as you've aptly pointed out, can be accomplished with several months of training.
|
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להחליט אם אתה לא מבין אותי, או לא מסכים איתי. ראשית, 7 שנים זה הזמן ללימודי וטרינריה - ואנחנו מדברים על מדעי המחשב (3 שנים). שנית, אני טוען שלא נכון להצביע על המתכנתים בצה"ל כהוכחה לכך שאפשר להכנס למקצוע בלי הכשרה ארוכה, כי הם עוברים הכשרה בסד"ג דומה לשל תואר ראשון: תואר ראשון אורך 3 שנים הכוללות כ-10 שעות-לימוד-בשבוע בממוצע (כ-1700 שעות), והקורס הקדם-צבאי הבסיסי בתכנות אורך 6 חודשים בהם לומדים כ-55 שעות-לימוד-בשבוע (כ-1400 שעות). זה כל מה שאמרתי. איפה המחלוקת? |
|
||||
|
||||
כדי להיות מתכנת לא צריך ללמוד 3-4 שנים אוניברסיטאיות. כדי להיות וטרינר צריך ללמוד 7 שנים אוניברסיטאיות. מה כאן הקושי? |
|
||||
|
||||
אני אפילו מכיר תכנתים שהגיעו משמונה מאתיים ישר למשרת הייטק, ולו זוטרה, בלי ממר''ם ובלי נעליים. |
|
||||
|
||||
כאמור - אנשים שמגיעים היישר להייטק משמונה מאתיים הם לרוב בוגרי תוכניות ייעודיות של אמ"ן (דוגמאות שכבר נתתי קודם: ממ"ס, אר"מ או אח"מ). מדובר בקורסים רציניים יותר מאשר ממר"מ, ועם דרישות קבלה גבוהות יותר. פרטתי לגבי ממר"מ דווקא בגלל שמדובר במסלול הכי פחות יוקרתי דרכו אפשר להגיע לתכנת בצבא. ברצינות, זה וויכוח עקר. אם אתם טוענים שאפשר להתניע קריירה בתכנות ללא הכשרה או השכלה (כמעט) בכלל - ניחא. אולי, אולי לא. אבל אם אתם חושבים שהצבא לוקח אנשים ללא רקע מוקדם, פשוט זורק אותם מול מחשב, ומקבל מתכנתים פרודקטיביים - אתם טועים. כמעט כל המתכנתים בצבא מגיעים מראש עם השכלה אקדמאית, או עם ידע וניסיון מעשי שהם צברו לפני הגיוס, או עוברים הכשרה שדומה בהיקפה לתואר-לראשון - או שילוב של כל אלה. אלה פשוט העובדות. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא מה שטענו, טענו שתואר ראשון זה הרבה פחות מדוקטורט (אני מקווה שאתה מסכים), והצבא היה דוגמה - אולי מיותרת - שאפשר קצת פחות מתואר ראשון. גם אם על הנקודה האחרונה אתה לא מסכים, הראשונה היא זו שעקרונית לדיון ולנושא המאמר הנידון (בפתיל הזה). אפשר להשאיר בצד את תת-הענף הצבאי שלו. |
|
||||
|
||||
הטענה (של רון בן-יעקב) לה הגבתי כאן כן הייתה ''לתכנות לא צריך תואר ראשון'', ולא הייתה ''לתכנות צריך תואר ראשון, אבל תואר ראשון זה פחות מההשכלה הדרושה לוטרינרים''. אבל זה באמת לא חושב. |
|
||||
|
||||
בתור התחלה: מה הקשר לוטרינריה? בתגובה אליה התחלתי את ההתכתבות איתך (תגובה 694135) הבאת את "גדודי המתכנתים בשרות צה"ל" בראייה לכך שתכנות לא דורש שום רקע אקדמאי. מאז ועד עכשיו, אני טוען ש-"גדודי המתכנתים בשרות צה"ל" הם ראייה גרועה לכך, כי אפילו אלה מביניהם שאין להם תואר-ראשון עברו הכשרה שדומה בהיקפה לתואר-ראשון. כך אם כבר, גישת צה"ל כלפי מתכנתים מחזקת את הטענה שמתכנתים כן זקוקים להכשרה בסדר-הגודל של תואר ראשון. אני מקווה שהצלחתי סוף סוף להסביר את עצמי. אבל אם לא - לא נורא. זו נקודה לא מאד חשובה, ואפשר להניח לה. |
|
||||
|
||||
גם מי שזה עתה יצא מתואר ראשון במדעי המחשב צריך שנה שנתיים של אימון ותרגול כדי שיהיה reasonably qualified. |
|
||||
|
||||
1. קל וחומר. 3. קישור נאה. ה-DBA אמנם מהווה חריגה נישתית ואולי מעניינת, אבל שאר המספרים בתחום די דומים. |
|
||||
|
||||
ההבדלים המשמעותיים בין בנים לבנות מתפתחים בגיל ההתבגרות. זו לא הבניה חברתית, זו תופעה פיזית. |
|
||||
|
||||
מי שלא מכיר את טאקר קרלסון. הוא אדיר.מומלץ בכלל. |
|
||||
|
||||
מה הקריטריון ללגיטימיות במקרה כזה? אתה חושב שפיטרו את דמור מפני שלדעת ההנהלה דעתו אינה נכונה? אם היה טוען שהעולם נברא בשבעה ימים גם אז היה מפוטר? אני חושב שהוא פוטר מפני שתקף את העקרונות האמוניים של החברה ורוב עובדיה. מבחינת גוגל דמור הוא טרול. גורם למהומה. אז החליטו לחסום אותו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |