|
||||
|
||||
מי צריך את זה? אני הייתי גם מחזיר את צוות השגרירות מתורכיה ומעיף את הצוות שלהם מכאן, ולא חותם עם האנטישמי על שום הסכם גז או הסכם אחר, ואולי גם אוסר על אזרחינו לבלות באנטליה. |
|
||||
|
||||
זו סיכלות לחתום הסכם כלכלי עם תורכיה כי הסכם זה לא יהיה אמין. תיור בתורכיה הוא רווח אד הוק לאזרחים הישראלים, לא צריך להעניש את עצמנו. זה שהתורכים מרוויחים מתיור זה לא ענייננו, כי ישראלים לא ילכו לשםן יהיו תיירים אחרים במקומם (למשל מחבר העמים ומדינו אירופה המזרחית שגם הם בעד תיירות זולה). לא בטוח שלאחר העלמות ארדואן (נאמר תוך עשר שנים) ההתלהמות שלו תימשך על ידי יורשיו. לכן אין טעם ליצור סכסוך מתמשך עם תורכיה מטעמי כבוד (לא חסרים לנו סכסוכים גם כך). אם תורכיה תבלבל לנו את המוח נתעלם מתורכיה ככל שזה אפשר אבל גם לא ניתרפס כלפיה (אם ארדואן ירצה לנתק קשרים דיפלומטים נגיד לו שלום ונלך משם). |
|
||||
|
||||
אם ארדואן ירצה לנתק קשרים ננתקם בלית ברירה. אבל אני חושב שאנו צריכים לרצות לנתק קשרים. על ידי כך לא ניצור סכסוך מתמשך. הסכסוך המתמשך קיים עכשיו כשיש קשרים, לגודל החרפה. את הקטע עם התיירים לא הבנתי. האם התיירים הישראלים תופסים את מקומם של תיירים מארצות אחרות, שמחכים שהמקום יתרוקן מישראלים כדי שיהיה להם מקום? |
|
||||
|
||||
ועכשיו ראיתי בטלוויזיה הירדנית את "מלך מדינת השלום" הולך ומבקר בבית משפחותו של המחבל תוקף איש הביטחון שהם בכלל "אחים מוסלמים" שמתנגדים לשלטונו. רציתי בהזדמנות זו גם להעתיק קטע מהמאמר לטובת מי שאולי לא הבין מדוע הצמדתי אליו את התגובות האלה. "תולדות יחסינו עם ירדן והשלום עמה מעניינים בגלל המצב שקדם לחתימת הסכם השלום. עוד ב-1973, כשהתחוללה מלחמת יום הכיפורים, שרר שלום דה פקטו בין ירדן לישראל, ומסופר אפילו על אזהרה חשובה שהעביר חוסיין לישראל ערב המלחמה, שעצם העברתה הייתה יכולה להיחשב לבגידה בעמו. גם המצב הזה נבע מאינטרס משותף. ישראל לא רצתה בהתמוטטות המשטר בירדן ובהחלפתו במשטר בעייתי יותר לנו, וחוסיין נעזר בנו כדי לשרוד. באותה תקופה נערכו תיאומים ושיחות הדדיות בין המנהיגים – בכירים ישראליים ביקרו בירדן וחוסיין ביקר אצלנו (לא אוכל לשכוח קריקטורה שבה יגאל אלון, שכיהן כשר החינוך בעת שהייתה שביתת מורים, יושב במשרדו, מחזיק שני טלפונים ואומר: "לחזור מיד לעבודה. לא. לא אתה אדוני המלך. התכוונתי למורים"). הפגישות נערכו בחשאיות, שפתרה הרבה בעיות. חוסיין לא היה צריך להתנצל ולהתעמת עם הפרלמנט שלו ועם העם הירדני, שיחסו לישראל היה ועודנו דומה ליחס העם המצרי לישראל. בתקופה ההיא לא היו מצדו טענות ומענות כלפי ישראל, העניינים זרמו על מי מנוחות, ובאין שגריר ירדני בתל אביב, הוא לא היה צריך להחזירו מדי פעם במחאה ולגרום לנו מבוכה. האין מצב זה עדיף על שלום פורמלי?" |
|
||||
|
||||
אולי זה בתגובה לכך שראש ממשלת ישראל חובב השלום תקע למלך אצבע בעין בכך שהוא הכתיר את המאבטח (שמעשיו תמוהים בעיני הירדנים. כולל הריגת בעל הבית הנוצרי) כגיבור ישראל? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהמלך והירדנים יודעים היטב בדיוק כמוך שאיש הביטחון הותקף והתגונן, ולא ירה סתם להנאתו, והורי התוקף מכירים את בנם כפי שהם מכירים את עצמם. הם יודעים היטב מה עשה בנם כפי שהם יודעים מה הם היו רוצים לעשות לו ניתנה להם ההזדמנות המתאימה. מכל מקום בתגובתך החמצת את כוונתי. בתגובתי לא ניסיתי לשפוט את המלך שנוהג כך מתוך חולשה כדי לשרוד, אלא את החכמה שבעשיית השלום עם ירדן. הרי ברור שלולא הייתה שם שגרירות כל התקרית המביכה הזאת גם לנו וגם לבית המלוכה הירדני, לא הייתה מתרחשת. |
|
||||
|
||||
התגונן כל כך יפה, שהרג עוד מישהו בזירה (אותו מישהו היה כמובן טרוריסט מוסלמי קיצוני. אבל הוא היה בכלל נוצרי). הירדנים השקיעו מאמצים רבים כדי לרסן את ההמונים ולהקטין את האש במשבר הזה. הדבר הבסיסי שישראל הייתה צריכה לעשות בתמורה (נימוס בסיסי של דיפלומטיה) הוא לשמור על פרופיל נמוך. לולא הייתה שם שגרירות (כלומר: יחסים רשמיים) הרבה דברים לא היו. לדוגמה כל מיני מפעלים ישראליים בירדן ושאר שיתופי פעולה כלכליים. |
|
||||
|
||||
קשה לי להבין לאן אתה חותר ומה מניע אותך. האם טענתך היא שהמאבטח הרג את בעל הבית בכוונה כתוצאה מהתקף של זעם או איזו התעוררות דתית רגעית או שאולי חקרת את המקרה לעומקו והגעת למסקנה שהייתה כאן רשלנות מצדו ושאתה היית מצליח לו תקפוך במברג בנסיבות דומות להתגונן בצורה יותר טובה מבלי שייפגע שום בלתי מעורב? האין זה מובן מאליו שאותו מחבל שאת הוריו ביקר המלך הוא זה שאחראי בעקיפין גם למותו של בעל הבית? איך זה שלא שמענו שהמלך ביקר אצל משפחת בעל הבית הנוצרי? האם זה לא ברור שהוא הלך כדי להרגיע את הרוחות במקום המסוכן לו יותר? והאם ראוי ללכת ולנחם דווקא את משפחתו של מחבל שתקף דיפלומט בארצו? תאר לעצמך שמישהו (רצוי עם כיפה) היה חודר לבית מגורים של דיפלומט ירדני, מנסה לרצוח שם מישהו ונורה כשהמישהו הזה היה מתגונן. האם היית מבין את ראש הממשלה לו הלך לנחם את משפחת התוקף? נתניהו נפגש עם צוות השגרירות כולו שהיה בסכנה ושהיה צורך לחלצו מ"מדינת השלום" תוך היעזרות באמריקאים, ושיבח את כל צוות השגרירות על התנהגותו. את המאבטח הוא ברך על החלצותו מהסכנה, כי המאבטח נחלץ תחילה מסכנת מוות כשפגע במתקיפו ואחר כך נחלץ מסכנת התעמרות ב"מדינת השלום". מה פסול בקבלת הפנים הזאת? אשר לכל הדברים שקיימים בזכות היחסים הרשמיים, אני חושב שקל היה לוותר עליהם בקלות. ישראל היא מעצמה כלכלית אזורית, וירדן היא ננס כלכלי לעומתה. ייתכן שיש רווח בכך שמעבירים מפעלים לשם כדי לנצל את כוח העבודה הזול, אבל הרווח אינו מצדיק, לדעתי, את צמצום מקומות העבודה אצלנו. זאת טובה שאנו עושים להם ולא לעצמנו. אשר לאפשרות למכור להם גז, למשל, אני חושב שאפשר לעשות זאת גם ללא יחסים דיפלומטיים כפי שאנו מעבירים חשמל ואספקה לעזה. לא צריך לשם כך שגריר. |
|
||||
|
||||
לי יש רק סימני שאלה. מה שמפליא יותר הוא שלנתניהו אין כלל סימני שאלה. הוא מיהר להכתיר את המאבטח כגיבור ישראל. יש מנעד שלם של תגובות אפשריות של מדינת ישראל ושל ראשה למה שקרה שם. בעיקרון גם סוגים שונים של גינויים אפשריים. אפשר להוציא הודעות בנוסחים שונים מדרגים שונים. ראש הממשלה בחר לשבח אישית את המאבטח בפניו. צוות השגרירות לא היה בסכנה. הירדנים לא התירו להם לעזוב, אולם לא היו המונים שצבאו על השגרירות (ושוב, בגלל שהירדנים פעלו לריסון הרוחות). נתניהו בתגובותיו יצר את הרושם שצוות השגרירות היה בסכנה וכך העליב עוד יותר את הירדנים. ישראל לא מוכרת לעזה (ישירות) חשמל. היא מוכרת חשמל לרשות פלסטינית שמספקת אותו לעזה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלצערנו האמירה המפורסמת של קיסינג'ר עומדת במבחן הזמן. |
|
||||
|
||||
כל כך חשוב לך לבקר את נתניהו שאתה פשוט מסלף. נתניהו לא הכתיר את המאבטח בגיבור ישראל, ודברי השבח שלו הופנו לצוות השגרירות כולו אם כי נכון שפורסמה תמונה שבה הוא מחבק את המאבטח. אך לנוכח הסכנה שבעיקר המאבטח היה נתון בה, המחווה הזה היה מובן וראוי1. גם את גלעד שליט הוא חיבק, והכול יודעים שהתנהלותו של החייל הזה הייתה רחוקה מגבורה, ושעסקת החזרתו גרמה למדינה נזק כבד, כולל נזק ממשי בחיי אדם. כל האירוע לא דמה בכלל לקבלת פנים לגיבורים אלא לקבלת פנים לאנשים שנחלצו מסכנה. למה צוות השגרירות בארץ? למה לא המשיך בעבודתו כרגיל, כשרק המאבטח שלירדנים יש טענות כנגדו שב הביתה? הרי הצוות לא גורש. האם לא ברור לך שמדובר בהיחלצות מסיטואציה מאיימת וכשכולם נשמו לרווחה כשרגלם נחה על אדמת מדינת ישראל? האם לא חשת זאת באווירה ששררה באותה פגישה? 1 אגב נפתחה חקירת הפרקליטות בעניין כדי לבדוק מה בדיוק אירע, וגם זה בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
החיבוק ההוא. |
|
||||
|
||||
כשחולץ צוות השגרירות הישראלית מקהיר, לא היו דברי שבח דומים. יען כי לא רצוי לעצבן את המצרים. ומגלעד שליט נתניהו חילץ, כזכור, "הצדעה" (ששליט הצדיע לרמטכ״ל). |
|
||||
|
||||
כשהטיעון שלך מתמוטט אתה מתחיל לעסוק בזוטות. |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם משאר הטיעונים שלי. |
|
||||
|
||||
גם את הגז היא יכולה למכור לרשות הפלשתינית כדי שתספקו לירדן. או שירדן תהיה מבחינת ישראל מעין רשות פלשתינית. אבל אין שום צורך לשלם במחירים כלכליים גדולים וגם לסכן אנשים רק כדי לומר שיש שלום. אסור לקנות שלום! שלום עושים כששני הצדדים רוצים בו בשל מהותו, ולא כעסקה של שלום תמורת משהו. |
|
||||
|
||||
הרשו הפלסטינית היא (מבחינת ישראל ומבחינתה, לפחות להלכה) השליטה בעזה. לכן אין בעיה למכור לעזה דרכה. ירדן אינה מדינה בשליטת הרשות הפלסטינית. גם לא להלכה. עסקה כמו לוויתן הייתה אולי יכולה איכשהו לעבור. לאחר רקימת הפרטים במשך שנים. אבל יש דברים שלא משקיעים בהם שנים של משא ומתן: כאשר מישהו רוצה להעביר סחורות מירדן דרך ישראל, לחתום על חוזה עם ישראלי וכדומה. במקרים שללו ישראל פשוט לא הייתה משתתפת בסחר. |
|
||||
|
||||
אחזור פעם אחרונה, כי החזרה על אותם דברים הופכת לחסרת טעם. אם מכירת הגז היא אינטרס של שני הצדדים תמצא הדרך. הפורמליות לא תחסום שום דבר. |
|
||||
|
||||
לטעון שהירדים השקיעו מאמצים רבים כדי להרסן את ההמונים ולהקטין את האש במשבר הזה, כשיו"ר הפרלמנט שלהם מסית בריש גלי ומעודד פיגועים וטרור? |
|
||||
|
||||
לממשל אין שליטה מלאה על כולם, ובפרט לא על הפרלמנט (לעומת זאת כוחו של הפרלמנט בירדן מוגבל). |
|
||||
|
||||
יש שליטה על המשטרה? למשל לפתוח בחקירה נגד איש שמסית ומחולל מהומות נגד שכנה בעלת ברית שיש איתה הסכם שלום? אולי סנקציות אחרות? פתאום הממשל הירדני מוגבל באפשרויות וחסר שיניים? |
|
||||
|
||||
זה נקרא הוצאת קיטור. גם את זה צריכים. |
|
||||
|
||||
משום מה נדמה לי שאם אני אוציא קיטור אשב בכלא, אם אצליח להגיע לשם לפני שהאורקים ירצחו אותו לקול תשואות השמאל... |
|
||||
|
||||
בארץ מי שנעצר על הוצאת קיטור הם בעיקר בני המגזר. |
|
||||
|
||||
מגוחך. הם מוציאים קיטור לפחות פי אלף מכל ''מגזר'' אחר, ובצורה רצחנית על בסיס קבוע. אם היו עוצרים אותם על הוצאת קיטור ביחס ישיר למעצרים על הוצאת קיטור במגזרים אחרים, חצי מהמגזר הערבי לא היה מסתובב חופשי בארץ אבותינו. |
|
||||
|
||||
על מה בדיוק אתה מדבר? אני מניח שאתה קורא לפעמים תגובות למאמרים . אתה משווה את הוצאת הקיטור של אנשי ימין מסויימים השזורים בגידופים ואיומים? מתי בדיוק הם נעצרו? ערבים נעצרו. |
|
||||
|
||||
אנשי ימין נעצרים כל הזמן ומורחקים מבתיהם וממקור פרנסתם ללא סיבה ממשית. חלק מן העצורים מעונים על ידי השב"כ כאחרוני המחבלים האורקים. אתה באמת לא מודע למציאות הזו? |
|
||||
|
||||
ממש לא. ימין, אם חלק גדול מהפעולות של פעילי הימין, היו נעשות על ידי ערבים-היו נענות בירי. |
|
||||
|
||||
אולי לא שמת לב, אבל את היהודים מכנים מחבלים כשהם רק מקשקשים גרפיטי, ומשקיעים מאמצים רבים ודורסים הרבה זכויות אזרח על מנת לתפוס אותם. וערבי שנתפס על חם דוקר יהודים, עושים טררם שלם מזה שאיזה חייל ירה בו. כי אצל חלק מהשמאלנים, זה שמנסה להרוג חייל או שוטר, הוא לא מחבל - בשונה מפרחח שמרסס גרפיטי. |
|
||||
|
||||
אתה מאמין במה שאתה כותב? אם חבורה של יהודים מציתים כנסיה או מסגד וכותבים גרפיטי לציין מי ולמה הציתו, אתה מתייחס רק לגרפיטי? כי להצית כנסיה או מסגד זו מצווה? אל תקרא לחבורה הזאת מחבלים; הם לא מחבלים. הם טרוריסטים. |
|
||||
|
||||
לא לא ממש לא "כאחרוני המחבלים האורקים". כראשוני המחבלים מכל סוג. |
|
||||
|
||||
תגובה 695071 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |