בתשובה לצפריר כהן, 10/07/17 12:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושש שהפתרון שרולניק מציע לא ריאלי כי אף גוף לא יפתח מערך לניהול זהויות ונתונים על חשבונו ויותר מכך- אף תאגיד לא יוותר על בסיסי הנתונים שמהווים את מקור ההכנסות. רק הגבלות וקנסות כבדים מצד הרגלוטור יכולים לרסן תאגיד שמצוי בכל בית מערבי. הרגולטור הממוצע חושש, זהיר (לעיתים משוחד) ולא רואה תועלת בהתעסקות עם תחומים חדשניים שמפריעים רק לקומץ משוגעים. להערכתי הגענו למצב הנוכחי בגלל שירותי הביון שמשתיקים את הרגולטור ומשחררים חבל לתאגידים (יכול להיות שבצדק*). לא רק השושואיסטים אשמים. בחברה מתוקנת, כלבי השמירה אמורים היו לנבוח יום ולילה מפני הסכנה שבתאגידי האינטרנט. אם הציבור היה מבין את גודל המחדל לרגולטור היתה סיבה טובה לסכן את עתידו. כלב השמירה כמו הפוליטיקאי הממוצע מבין היטב היכן מרוחה החמאה ולהערכתי רק שערורייה קולוסאלית תנתק את הקשר הגורדי ותגרום לאנשים להתחיל להתעניין ולחשוב. * עד כמה המידע הציל, מגן מסייע וכו' גם הרגולטור שמסתפק ב"סמוך עלינו" סמכותי, לא יודע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא צריך ללכת כל כך רחוק. אפשר ללכת עד הדואר האלקטרוני. כשכל כך הרבה מהאינטרנט מרוכז אצל פייסבוק וגוגל, לרגולטורים נוח להתעסק איתם (בניסוחו של רזי ברקאי: יש אחראי על האינטרנט. אפשר לדרוש מגוגל למחוק מידע מתוצאות החיפוש ובכך להעלים אותו מהאינטרנט). אבל אני הקטן לא מרוצה מהמצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדואר האלקטרוני בגוגל משמש כמפתח לשאר השירותים. אפשר לאמת משתמש ע"י הנייד או כ.אשראי רק שלא בטוח מה גרוע יותר. ששון היה אומר: רק בכוח, תאגידים לא מבינים רמזים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |