 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני צריך להרחיב בעניין המיתולוגיה כי לא הצלחתי להעביר את הנקודה. בשלב הראשון של המסגרת החינוכית הממלכתית - גני הילדים טרום חובה וחובה- תכנית הלימודים כוללת מרכיב נכבד של זהות תרבותית. הילדים נחשפים לסיפורי המקרא וכמו שאנחנו יודעים חלק נכבד מהפעילות בגן סובב סביב חגי ישראל. ברקע של הזהות התרבותית הזאת נמצא אלהים כישות נוכחת ופעילה. אין שום משמעות לסיפורי המקרא ולחגי ישראל בלי אלהים נוכח ופועל. כשהילד החילוני מתבגר הוא מתייחס לזה כסיפורי מעשיות כי לא מסתדר עם תמונת העולם שהוא בנה לעצמו שאלהים בעצמו באמת עבר מבית לבית והרג כל בכור מצרים ופסח על הבתים שיש להם דם של כבש על המשקוף. אבל המיתולוגיה הזו לעולם נשארת ברקע כמצע של זהות תרבותית. לא משנה אם היא רציונלית או לא - גרסתא דינקותא לא משתכחת. ואין לי בעיה עם זה. זו באמת הזהות התרבותית שלנו כיהודים. הבסיס שלה הוא זהות דתית. אחר כך אנחנו מסדרים לעצמנו בראש כאילו משה הוציא את בני ישראל ממצרים אבל זה לא הסיפור- הסיפור הוא שאלהים הוציא את בני ישראל ממצרים. זו מיתולוגיה שאין לה שום אחיזה היסטורית- אלהים עבר מבית לבית והרג בכורים בדיוק כמו שזאוס זרק ברקים מהאולימפוס- אבל זו המיתולוגיה שלנו ודרכנו גם של כל העולם המערבי. אבל עבור האדם הדתי לחם הקודש הוא באמת הבשר של ישו או לחלופין אלהים באמת עבר מבית לבית והרג בכורים במצרים. השימוש הדתי באותה מיתולוגיה שונה לגמרי מאשר השימוש החילוני. כשאומרים לאדם הדתי שיהודים דקרו את לחם הקודש בכנסייה אצלו בעיירה, ולחם הקודש בכה, הוא מתמלא חמת זעם קדושה והולך לעשות שפטים ביהודים. וכשאומרים לאדם הדתי שאלהים שב והבטיח את האדמה הזו לעם הנבחר שלו ועכשיו הוא צריך לקחת אותה אז התושבים המקומיים באותה פיסת קרקע מובטחת הם לא רק פולשים אלא גם נחותים, חצי אנשים, ודינם דין עמלק. >> השמאל רוצה להחזיר שטחים תפסיק לשרבב את השמאל. אני לא מדבר על השמאל. גוש אמונים לא קם כתנועת נגד להחזרת שטחים על ידי השמאל אלא כתנועה פרו אקטיבית לסיפוחם למדינת ישראל. אני יודע שאתה אוהב לדבר על השמאל אבל זה שייך לדיון אחר. >> אין שום הוכחה או אירוע שמעידים על כך שהד"ל מעדיפים את ארץ ישראל עפ"י מדינת ישראל. זה מגוחך. גרעין אלון מורה [ויקיפדיה] פעל בכוונה תחילה בניגוד להחלטות הממשלה ופונה על ידי צה"ל בכח שבע פעמים עד שבפעם השמינית שמעון פרס תפר להם עסקה. >> הם שומרי חוק ופעילים חברתית וכלכלית הדתיים הם שומרי החוק האלוהי. יש ביהדות דינא דמלכותא דינא [ויקיפדיה] ולכן ישנה חובה דתית של ציות לחוקי המדינה שעניינם הסדר הציבורי, כגון חוקי התנועה. אבל כאשר חוקי המדינה אינם עולים בקנה אחד עם החובות הדתיות אין בכלל שאלה אלו משני הסטים של הערכים יבחר לקיים האדם הדתי. אחד הדימויים החזקים ביותר1 הוא של רבי עקיבא שהרומאים סורקים את בשרו במסרקות ברזל על שלימד תורה ברבים בניגוד לגזרה, והוא מקבל עליו עול מלכות שמים וקורא קריאת שמע, ומאריך ב"אחד" עד צאת נשמתו. זה האתוס. >> היינו הך- ענקי הציונות חיכיתי באמת לציטוט המפורסם של בן גוריון בעדותו בוועדת פיל, אבל זה לא היינו הך: להרגיש ולהדגיש את הקשר ההיסטורי של העם למולדתו שמנוסח להפליא בהכרזת העצמאות זה דבר אחד. זה לומר- אני שייך לפה, כאן נמצאים השרשים שלי. לטעון לבעלות על שטחי קרקע בעקבות ההבטחה האלהית זה דבר אחר לחלוטין. כבר עברתי בעבר על הדברים האלו כאן באתר בפירוט ולכן אזכיר בקצרה- טענת החזקה ההיסטורית כאילו אלה שטחים שישבנו בהם מקדמת דנא היא חרב פיפיות, כי היא טובה בעיקר עבור חבל יהודה, וקצת עבור הגליל, אבל לא עובדת טוב עבור חבלי ארץ אחרים כמו מישור החוף ובכלל לא עבור מישור החוף הצפוני והדרומי. לכן ענקי הציונות מעולם לא השתמשו בה. לא הרצל, לא וייצמן, לא בן גוריון2. אבל לציונות הדתית אין בעיה להשתמש באימפריה הקטנה של שלמה המלך שהחזיקה מעמד כמה עשרות שנים (מתוך חמשת אלפים), אם בכלל, בתור אסמכתא לחזקה נדל"נית שבזכותה יש לנו בעלות על הקרקע. בעלות! קל להם להכריז בעלות כי אלהים נתן לנו את השטח הזה וחזר וחיזק את הבטחתו שוב שוב, ואימפריית שלמה היתה בסך הכל מימוש של ההבטחה הזו. אני חייב לעצור כאן ואמשיך בהזדמנות אחרת _______ 1 דימוי כל כך חזק שאני ממש בוכה בדמעות בזמן שאני כותב אותו 2 יוצא הדופן הוא בגין, שאצלו המרכיב המסורתי-דתי בציונות שלו היה חזק. הציונות של בגין היתה באמת שונה משל כל קודמיו, והמרכיב המסורתי-דתי החזק אצלו עמד בניגוד גמור לציונות של מורו ורבו ז'בוטינסקי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. לימוד סיפורי המקרא בגנים הממלכתיים אכן זקוק לשינוי משמעותי מבחינת הצגת הסיפורים בקונטקסט ה(א-)היסטורי הראוי להם. ב. אני זיהיתי מיד את ההרמה להנחתה בכל הטקסט שכתבת. הבה נמתין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין לי בעיה עם זה. זו באמת הזהות התרבותית שלנו כיהודים. הבסיס שלה הוא זהות דתית. >> כפי שהבסיס לקיומה של ספרות עברית הוא דתי. עם הספרות אין לך בעיה אבל עם יהודה ושומרון כן. אם לא מדובר בהשפעת המאבק הפלסטיני, הכיצד? _______________ זו מיתולוגיה שאין לה שום אחיזה היסטורית. >>> אחיזה היסטורית מתקיימת במידה מסויימת כי העם היהודי לא נברא סביב מיתוס שקרי שקיבל על עצמו כאיש אחד רק כדי להצדיק מוסרית את המלחמה ביבוסים או לכבוש את הפלסטינים לאחר 3,000 שנה. ההסבר האלטרנטיבי קצת יותר פנטסטי, לפחות בעיני. הוכחות ארכיאולוגיות לאירועים ודמויות בתנ"ך כולו אין סימוכין ועדויות לחלקם שמופיעים בספרם מאוחרים יותר יש. לא צריך לשלול הכל, קצת פרופורציות, עברו כמה ימים והמחקר לא התחיל לחקור אלפית (!) מהממצאים הידועים שלא לדבר על הלא ידועים. כתבתי שהדיון בנושא התיאולוגי מיותר וממוקש בפוטנציאל לאי הבנה וחבל ללכת לשם. מציע שנסכים על כך שאין עדיין ממצאים לגבי יציאת מצרים. בכל זאת, אעניק נקודות על מחשבה מקורית: איזה ממצאים אתה מצפה למצוא מהציווי שנאמר בע"פ למשה, מכת בכורות, וודסטוק למרגלות ההר, ביקוע הים המפואר או הובלתו של עמוד הענן? רמז: אני מעריך כחופר מוסמך שבעוד 3000 שנה לא יבינו מה המשמעויות ואופן השימוש של Waze בימינו. _______________ כשאומרים לאדם הדתי...ועכשיו הוא צריך לקחת אותה אז התושבים המקומיים באותה פיסת קרקע מובטחת הם לא רק פולשים אלא גם נחותים, חצי אנשים, ודינם דין עמלק. >> כשאומרים לאזרח ישראל שומר מצוות אלוהיות וחוקי המדינה שארץ ישראל הובטחה ע"י אלוהים הוא לא יוצא לשרוף לדקור לגנוב לבזוז ולרדוף ערבים בגלל שהם נחותים. זה לא מה שרצית להגיד (אני מקווה). העוינות כלפי הערבים מתקיימת בעיקר בשל האלימות, האנטישמיות הטרור והסכסוך המדיני-צבאי-תרבותי-דתי. בלי עין הרע, לא חסרות סיבות והציווי האלוהי הוא לא היחידי או העיקרי כי גם חילונים לא בדיוק מתים על ערבים. היהדות שימרה את המושג עם סגולה שאותו בן גוריון פירש ויישם באופן שלא סותר את הציווי, התרבות והחוק. ________________ תפסיק לשרבב את השמאל. >> אי אפשר שלא להכניס לדיון בתודעה היהודית והציונות את השמאל כי לא מדובר בתיוג שלילי כאמצעי להגדרה עצמית (כמעשה המחנה) אלא סלידה מהמהות. כתבתי ואחזור : יש לי הערכה עמוקה לשמאל הציוני שהקים את המדינה ונעלם. חבל, פתק בטוח מהנמר. הבעיה הציונית (!) שהשמאל הנוכחי או חלקים נבחרים ממנו הפכו לתנועת נגד לציונות, לדת, לסמלים, להיסטוריה, למסורת וללאומיות היהודית. מכאן למיטב הערכתי והיכרותי האישית, צמחה התמיכה בערבים, בשקרי הפלסטינים והבדואים, ההתנגדות ליישוב הגליל והנגב והרשימה עוד ארוכה. אם השמאל הנוכחי היה עוסק בציונות וחיזוק הקשר בין ארץ ישראל לעם היהודי כפי שבן גוריון הסוציאליסט וההומאני פעל הוא לא היה משתרבב לדיון. בלעדי השמאל הציוני העתיק והגנוז לא היתה קמה או שורדת מדינת הלאום שלנו. _________________ זה מגוחך...גרעין אלון מורה פעל בכוונה תחילה בניגוד להחלטות הממשלה ופונה על ידי צה"ל בכח שבע פעמים עד שבפעם השמינית שמעון פרס תפר להם עסקה. >> מגוחך כי השמאל הציוני יזם את ההתיישבות בגולן ללא אישור מקדים בדיוק כמו המתיישבים ביהודה ושומרון. שוב, אותו השמאל הציוני של פעם הביא את החברים לעלות עם אוהלים על האדמה עוד לפני בוא האישור. הסיבה להבדל בין הלגיטימיות או הנייטרליות מצד המחנה והתקשורת להתיישבות בגולן לבין מסע השטנה נגד מתיישבי יהודה ושומרון הוא השיוך הדתי של יהודה ושומרון (מפאת חשיבותם התנכ"ית) והחבירה למאבק התודעתי הפלסטיני. המגוחך באמת שסוג הכיפה שחובשים הציונים ביהודה ושומרון מתנוססת על ראשי הדתיים ברמת הגולן. __________________ אין בכלל שאלה אלו משני הסטים של הערכים יבחר לקיים האדם הדתי. >> תפסיק לשרבב את הדתיים (?) >>> בוודאי שיש שאלה. לא חושב שיש סתירה מהותית בין ערכי הדמוקרטיה ליהדות ולא הבחנתי בקיומו של "סט" שכזה. כמכלול אני רואה יותר התאמה שבקצוות יש חיכוך. בכל מקרה לא מדובר בפערים מהותיים. >>>> חוקי התנ"ך למיטב ידיעתי מהווים חלק חשוב בבסיס לחוק הישראלי אם בדרך ישירה ואם בהשפעתם על עקרונות משפטיים שאימצנו מאחרים. >>>>> כשהתורה אומרת שאלוהים ציווה על מוות בעוון כלשהו ההלכה הוליכה למקום הומאני. ביהדות לא תולים מחללי שבת ובועלי ארנבות ואם כן, מדובר באירועי קיצון בודדים ולא התמונה הגדולה ולא סעודיה. >>>>>> אני רואה בעיקר דמגוגיה רדודה, ססמאות ושטיפת מוח (הדתה, כפיה דתית, תקציבים) מצד רודפי המסורית והדת היהודית כש"ערכי האסלאם" עבור אותם נאורים דמיקולו ממש אחלה ושוקראן. 32 ילדים יש לך? סלאמתק. איזה "סט ערכי" מאפשר לשואפי מסירת שטחים מוסריים לכבד זקן שקנה 3 צעירות עניות לשימוש מיני ומסחרי לכל החיים ולגנות יהודים דתיים שמעדיפים להתפלל כשהנשים בעזרה? _________________ להרגיש ולהדגיש את הקשר ההיסטורי של העם למולדתו שמנוסח להפליא בהכרזת העצמאות זה דבר אחד. זה לומר- אני שייך לפה, כאן נמצאים השרשים שלי. לטעון לבעלות על שטחי קרקע בעקבות ההבטחה האלהית זה דבר אחר לחלוטין. >> היינו בדיון הזה. בעיני אתה גוזר את המשמעות המשפטית כשנוח ומתעלם מהתפיסה התודעתית הלאומית שבה אנחנו דנים. לי ולבן גוריון (חה!) יש תחושת בעלות על הארץ. אני לא דתי ולא לבד. תחושת הבעלות היא חלק מהציונות וקרובת משפחה של השייכות, הקשר הזוגי, הכיסוף ובעילת הקרקע. זו הדרך לגאולה לפי בן גוריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען כל הזמן מולי כנגד השמאל האנטי ציוני. אני איני דובר של השמאל האנטי ציוני. ברוב המקרים אני שותף לביקורת שלך עליו1. תמצא מישהו אחר שיענה לך על הטענות האלה. _____ 1 המחלוקת היחידה שיש לי איתך אודותיו היא לגבי ההיקף שלו, אבל מכיוון שהקפדת לא לתחום את מושא הביקורת שלך ולהשאיר את היקפו של "המחנה" מעורפל, גם המחלוקת הזו מאוד מעורפלת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |