|
||||
|
||||
אתה כותב שהיא רק לא מנעה ממנו להתאבד, ומתעלם מנקודת המפתח (לדעתי), שהיא עודדה אותו להתאבד. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, הוא 'התחיל' להתאבד על דעת עצמו, לא? אפילו אם כך הוא, לדעתי ההבדל בין זה לבין הריגה הוא כמו ההבדל בין הסתה לרצח לבין מעשה הרצח עצמו. אם נביא אנלוגיה מפורסמת, אולי היא המרגלית הר שפי בסיפור הזה, אבל גם הר שפי לא נשפטה על הריגה. קל וחומר וגו'. |
|
||||
|
||||
עודדה אותו לאזור אומץ ולממש את רצונו למות (בגלל מיאוס שלו מהחיים או משהו כזה). ההחלטה למות היתה של המתאבד ונעשתה כנראה בדעה צלולה על פי שיקול דעת ממושך שארך שנים. לא אתפלא אם גזר הדין הוא גזר דין מוות על בחורה אנורקטית שלא תשרוד בכלא ללא טיפול תומך (וטיפול תומך בה לא יהיה). בהזדמנות זו, אוף טופיק למחצה. אני ממליץ לצפות בסרט האנימציה היפני THE SILENT VOICE שם חילופי THE SHAPE OF VOICE. הסרט דן פעמיים ברצון שני הגיבורים להתאבד (מסיבות שונות זו מזו). השאלה ברקע היא: מתי שווה לחיות את החיים ומתי שווה להחליט לסיים אותם. הסרט לא מלוטש לטעמי, כי הזירה בה ההתרחשויות ילדותית במקצת, אבל למרות זאת הסרט חזק מאוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |