|
||||
|
||||
אין לגיטימיות להתאבדות. יש מקרים קיצוניים, כדוגמת שווייץ. גם שם זה אחרי תהליך ארוך שנועד לוודא שלא מדובר על פרי גחמה. שיחה למשטרה במקרה של שווייץ לא הייתה עוצרת את התהליך. שיחה למשטרה במקרה שלנו הייתה עוצרת אותו. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שיש לגיטימיות להתאבדות. אפילו לא אמרתי שעידוד בעל פה של התאבדות לא ראוי לגינוי בחוק. אבל כך גם חצייה באור אדום. לא כל מה שראוי לגינוי ראוי להגדרת ''הריגה'', עם ובלי כוונה, מהסיבות שפירטתי באריכות בתגובה הקודמת. |
|
||||
|
||||
במה התאבדות שונה מלהט"ב? בשני המקרים מדובר באדם בוגר שעושה את מה שעושה מרצונו שלו, וגם אם לטעמך הוא פוגע בעצמו, מה אתה מתערב לו בבחירות שלו? |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהיתה תרופה למחלה של הצעיר (דכאון קליני קשה או משהו כזה). נוח "לשפוט" את שיקול הדעת של למי שאינו סובל מהפרעה נפשית קשה וחשוכת מרפא. רק שלחולה זה לא ממש עוזר הוא נידון לחיי סבל ואומללות בלתי ניסבלים. הלקונה היא במערכת הרפואית שמצד אחד אינה מספקת פתרון ומצד שני אוסרת על האדם לסיים את חייו כדי למנוע מעצמו סבל בלתי ניסבל. לפי התרשמותי הנאשמת פעלה מתוך אמפטיה למתאבד הדכאוני, שהביע את רצומו לסיים את חייו והיה חסר אומץ לבצע זאת ברגע האמת. עונש של 20 שנה בוודאי אינו מידתי. רופאים מבצעים בפועל המתת חסד לחולים סופניים, זה נעשה כשגרה ויש לכך הסכמה בשתיקה, אבל על הנערה הזו התלבשו הצדקנים הגדולים. שיטות להמתת חסד בבתי חולים: 1) תרופות שיכוך כאבים (כגון מורפין) במינון קטלני, 2) מניעת טיפול תומך חיים במצבים קריטיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |