|
||||
|
||||
1. לא דייקת בהגדרת ה'חרדים'- חרדים לאומים/ספרדים/אשכנזים ליטאים/חסידים וכו'- ומכאן שכשלת בהגדרת השקפת עולמך על אלו שדוגלים בהעמדת 'עולם התורה' כבסיס יהודי ראשון במעלה ומכאן לימוד התורה עבורם כערך עליון. אולי זה צורם לך אבל האורתודקסיה היהודית מאמינה בכך וזאת השקפתה. יתר דבריך בסעיף זה ראויים להכלל בדפי התעמולה של 'יש עתיד'/שינוי ושות'. 2. אתה מתאר רק את השלב הראשון במחשבתו של הראי"ה קוק . השלב השני- שככל הנראה נעלם מעיניך - הינו השלב המקורי שבו נאחזת האורתודקסיה ולא מוכנה לרדת כדי לעלות. לשיטתו של הרב קוק - שלבים הם חלק בלתי נפרד מהסולם בדרך למטרה.ויש לרדת כדי לעלות. הוא מושפע הן מהקבלה והן מהסוציאליזם - שמבוססים על שלבים- ובהתאם לכך ,מחבקים את החילוני הציוני המשכיל ואז מחזירים אותו בתשובה שלמה וחוזרים יחדיו לחיק הפרזיט אשר אותו השמצת בסעיף 1 לעיל. 1 3. היית צריך לתקן אותי שלא מדובר על ' ירושלים ואתונה' אלא על 'ירושלים ורומא'( או רומי לפי משה הס) אם עצרנו לפני 2000 שנה. אבל לא- זה עדיין 'ירושלים ואתונה'. ראה בעניין זה את 'ירושלים ואתונה' לשיטתו של ליאו שטראוס ותבין למה ירושלים ניצחה את אתונה. 2 ואת ההקשר בין הנאציזם לבין אתונה בשיעור אחר - בלי נדר. 4. אני שוב חוזר - הישיבות לא התרוקנו בעקבות תנועת ההשכלה. לא הייתי נכנס כעת לחלוקה בעניין בין יהדות רוסיה ומזרח אירופה לבין יהדות מערב אירופה בעוד שבמזרח ההשכלה פעלה במנותק מהאמיניספציה הרי שבמערב הן הלכו יד ביד . ואניח לך זאת כך : " באופן פרדוקסלי כמעט רבו מאוד בסוף המאה ה19 ובראשית המאה 20 הישיבות ותלמידיהן. גידול מפתיע זה לא נבע נריבוי אהבת התורה בקרב ההמונים אלא היה פועל יוצא של תנועת ההשכלה" 3 לו היית טוען שהישיבות התרוקנו במחצית הראשונה של המאה העשרים,הרי שהיינו חלוקים רק בסיבות לכך, ואולי הייתי משכנע אותך שהסיבות הן ; 2 מלחמות עולם ובעיקר השואה. בסופו של דבר מה זה משנה מי רוקן את הישיבות- הצאר,ויליהאם או היטלר ? העיקר שיתרוקנו. כולה פרזיטים,שיהיה. אבל ההשכלה לא רקונה את הישיבות , היא כן הדליקה את הנורות ובשל כך הוקמה 'תנועת המוסר' של הרב סלנטר ועד עצם היום הזה היא שולטת בישיבות. ראה עוד בעניין תגובה 687401 במסגרת הפוסט הנוכחי ובהקשר בין הציונים לחרדים בתחילת המאה העשרים. 5.ההשוואה שעשית ברורה ומסבירה היטב את רוח תגובתך. אבל אם כבר נקבעה אצלך ההשוואה בין חרדים לערבים - ראה איך נקודות מבט של 'גשר מערבי' מתעוותות כשמדובר בקבוצות כגון אלו - 'להבין שהבעיה היהודית אינה ניתנת לפתרון פירושו לא לשכוח לעולם את האמת שעליה מכריזה הציונות ביחס למגבלות הליברליזם. הליברליזם עומד ונופל בעקבות האבחנה בין מדינה לחברה או בעקבות ההכרה בתחום הפרטי,תחום שמוגן על ידי החוק. כשם שוודאי הוא שהמדינה הליברלית לא 'תפלה' את אזרחיה היהודים , כן וודאי הוא שאין היא מסוגלת מבחינה חוקתית ואף אין היא מוכנה למנוע 'אפליה' נגד יהודים מצד יחידים או קבוצות" 4 לנוחיותך - הנח ערבים ו/או חרדים במקום יהודים . 6. מנקודת מבט של האיסלאם ? טוב נו. סעיף 5 מסביר זאת. מכל מקום, ישראל היא לא ראש גשר לכלום. היא בקושי מחזיקה את הגשר עליו היא נמצאת וחסר לה לפול לנהר הערבים הנוהרים. ____________________ 1 אליעזר שביד -חילוניות מנקודת ראות דתית - משנת הראי"ה קוק ; היהודי הבודד והיהדות . עמ' 178-192 2 ראה 'ירושלים ואתונה ' - שער שלישי : בין פילוסופיה לתיאולוגיה. וכן ' הליברליזם ומשבר ההגות היהודית המודרנית ' ובייחוד את ההקדמות של אהוד לוז. 3 אהוד לוז, מקבילים נפגשים - תמורות בחברה החרדית בעקבות צמיחת ההשכלה - עמ' 31-32 4 ליאו שטראוס 'ירושלים ואתונה ' - עמ' 342 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |