בתשובה להפונז, 11/05/17 9:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדרבה! כשם שאין דומה אוהד כדורגל שקבוצתו האהודה עכשיו על המגרש לתייר שהולך לאולד טראפורד בשביל החוויה האנתרופולוגית- הראשון מחויב לטקס והאחרון "חופשי", כך אין דומה מי שעורך סדר פסח כי הטקס מספר על התגבשות הקבוצה שלו (בעזרת המנג'ר הכל יכול), למי שחוגג את הקציר, או סתם מתלהב לאכול געהאטקע לעבער עם חזרת ומצה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות- מי שיש לו מעורבות רגשית מספיק גבוהה- סט הערכים והאמונות שלו מחייב אותו להשתתף בטקס. כשאנחנו מדברים על טקס דתי אדם לא יכול לחוות מעורבות רגשית בטקס ולהקרא חילוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטקס מספר אגדה דמיונית שהוא יודע שאיננה נכונה. הוא שם כי האירוע מגניב מבחינתו, והוא אוהב לבלות עם חברים. וכן, במקרה זה המגרש הקרוב למקום מגוריו והוא רגיל ללכת אליו ולא לטוס לברצלונה. זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
געהאקטע לעבער (מנטפק איות גם לך וגם לאתר שקישרת אליו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעברית ''כבד קצוץ''. אהבתי את הציבאלאך (בצלים). אני אוהב לאכול בצלים קצוצים אפויים אבל לא עם כבד אלא עם חביתה, הבצלים הם מוסיפים תבלין בלי מלח ובלי תבלינים חריפים אחרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |