בתשובה לאריק, 04/04/17 13:37
אין עבודה, אין שפה 692367
שוקי שמאל • בתשובה לאריק שבת, 6/5/2017, 17:33
לדעתי אבדן האמון בממסד (ב) הוא החשוב שבשלושה. חשיבותו גם חורגת בהרבה מעניין הדיון הציבורי ונוגעת לגל ההיסטורי של הצבעות אנטי-ממסדיות בחברות דמוקרטיות (טראמפ, ברקזיט, לה פן ...).
א. להבנתי, 2 הסעיפים האחרים אינם חדשים. גם ב לא חדש איכותית. החדשות הן בכמות. ודוק, רוב גדול של האוכלוסיה הלבנה בארה"ב הצביע בעד טראמפ.
ב. לעניות דעתי, אתה גם לוקח את התופעה הקרדינלית הזו (אבדן האמון בממסד) אל השוליים. הקיטוב הסימבולי הוירטואלי שלכאורה נוצר במדיה בין העיר לכפר, אם הוא משמעותי, הוא עניין מתעתע המסתיר את הקיטובים האמיתיים. צריך לזכור כי במקרה עליו דברת (ארה"ב), ה"כפר" אינו אלא ערים קטנות להבדיל מערים גדולות. ההבדל המשמעותי בין העיר לכפר אינו באורח החיים אלא באתניות ובדמוגרפיה.
ג. טענתי היא שגם מי שלא מזדהה עם המסקנות האנטי-ממסדיות יכול להבין את אבדן האימון כשלעצמו.
כדי שחלקים גדולים בקהיליית הלב החברתי (מה שקרוי במקומותינו, מעשה רמייה, אליטות), יחשבו שהממסד הכזיב אותן, צריך לקרות משהו משמעותי בין במציאות ובין בתודעה.
ד. מה שקרה הוא לדעתי, שילוב של ממשלים חלשים, קונספציות אולטרה-ליברליות וקוצר ראות כלכלי-חברתי בענייני הגירה.
ה. ממשלים חלשים הם ככל הנראה תופעת לואי של שלטון נבחר בעיתות רגיעה. הבעיה היא שלחולשה הזאת היה ביטוי חזק מאד במציאות החברתית (דצנטרליזציה והפרטה, הן כלכלית והן של סמכויות, ריפיון של אכיפת החוק ושל אכיפת המוסכמות הלאומיות בחינוך, בדת ובתרבות, ובלבול בין חופש לאנרכיה).
לשם המחשת המצב הזה אני מפנה דוקא למהומות המהגרים המתרחשות כל כמה שנים באנגליה. למעשה, דוקא שם, הטיפול של שלטון החוק שיטתי ואפקטיבי. הבעייה היא שבתודעה הציבורית נשאר הרושם שלמהגרים כהי עור מותר הכל. יכול להיות שזו בדיוק הפונקציה של גרדומים בכיכר והוצאות להורג. נראה שהממסד הבריטי כשל בשיווק של סובלימציה בת הזמן של הפונקציה הזו. חולשתו של השלטון התבטאה בחששות שהצבע של ה"תלויים" יהיה אחיד מדי. ע"פ התיאורים שקראתי במציאות לא היתה בעיה מיוחדת למצוא כמה "תלויים" לדילול הצבע.
ו. קונספציות אולטרה-ליברליות נבעו בין מתגובת יתר לעבר הטראומטי ובין מתוך רצון להבדל ממשטרים רודניים ודספוטיים. הבעייה היא שמתוך כך הציבור שכח שדמוקרטיות אינן אנארכיות. שלטון החוק חיוני לדמוקרטיה לא פחות מחופש. מי שמפקפק בכך יפנה מחשבתו לרגע לשכנינו.
ז. קוצר הראות בענייני הגירה היה של חוגים בשלטון ובאליטות שלו (ואני מכוון כאן בעיקר לצד הכלכלי). במציאות הדיון הציבורי שלנו, קל לשכוח את הרווחים הגדולים שיש בחברה קולטת הגירה (רווחים בכלכלה בביטוח הפנסיוני ובדינמיות החברתית והתרבותית).
יכול להיות שהתמהיל הזה של רווח כלכלי וקונספציות אולטרה ליברליות של שיוויון אידיאלי, השכיחו מגורמי הממסד האלו אמיתה פראקטית ולא שיוויונית. האמת הזו היא שקהילת הלב התומכת בממסד הדמוקרטי, בכל זאת "שווה" לממסד הזה יותר, שכן היא התומכת בו ונותנת לו את הלגיטמציה לשלוט. נראה שהממסדים האלו נכשלו בכך שקהילת הלב שלהם הגיעה לתודעה שהממסד הנבחר שלה בגד בה לטובת ה"אחרים", וכעת הם משלמים את המחיר על כך.
ח. בתגובה זו לשם שינוי, אני חושש שאם תהיה תגובה עויינת היא תהיה ליברלית. לכן אסיים בשתי המחשות.
בזמנו התפרסם כי מפגעים מוסלמיים צרפתיים תכננו לפוצץ כור גרעיני ליד פריז או בריסל (אני כבר לא זוכר). אני משתייך לאלו הסוברים כי בני אדם דומים זה לזה יותר ממה שנוח להם לחשוב. לכן אני נוטה לחשוב כי הטרוריסטים האיסלמיים נתמכים רק ע"י מיעוט קטן של המוסלמים המהגרים. יחד אם זאת, בהגיענו למחוזות הזוועה של פיגוע אטומי בלב כרך המונים, המספרים והיחסים מאבדים משמעות. מותר לתושבי הכרכים הללו לחשוב שבשביל להיפטר משלושת המפגעים המטורפים, אפשר לוותר על כל הקהילה שלהם שברובה כוללת אנשים ישרי-דרך ומועילים. בודאי שיש כאן בעייה של גזענות ואי-שיוויון, אבל ההצבעה על כך אינה פותרת שום בעייה.
ט. כאשר טראמפ מדבר על הפסקת הגירת מוסלמים, בודאי שיש כאן גזענות ופגיעה בשיוויון האוניברסלי. טענתי היא שהפגם הזה לא ישמש תרופת נגד אצל רוב הציבור. כאשר ארה"ב או מדינה אחרת מנסה למנוע הגירה אליה של חולים או עניים, יש בכך פגם מוסרי, אמנם אחר, אבל עדיין פגם. ההבדל האמיתי בין הדברים אינו בריח הרע המוסרי, אלא בכך שהקריטריון של טראמפ לא רציונלי ולא רלאבנטי באופן פרטני. מוסלמים אינם באופן פרטני בהכרח טרוריסטים.
שלטון דמוקרטי לא-רדיקלי שבמקום לצאת בהצהרות גזעניות ולא מועילות, היה מפעיל אמצעים מנהליים להחמיר מאד בכניסות של תיירים ומהגרים ממדינות מוסלמיות מסויימות (והאמריקאים יודעים איך לעשות זאת), היה מגיע לתוצאות להבדיל מהתוצאות של הצהרות כלליות. במקרה זה, אותו שלטון אולי גם היה מצליח להמנע מתבוסה אלקטורלית לטראמפ ודומיו.
מן הסתם אותו ממשל יתקל במחאות וגינויים מן האגף הליברלי ועליהם יצטרך לענות ש"ההכרח לא יגונה". המגנים הליברליים יצטרכו למצוא מסמן טוב יותר לטרוריסטים פוטנציאליים מאשר מוסלמיות, כדי שיזכה לתמיכה ציבורית בהסתיגויות שלו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות