|
||||
|
||||
בדיוק מה שהתכוונתי לכתוב (בסייפתך): נראה לי שבג'ונגלים, בביצות ובהרים הגלגל איננו יתרון, אולי להיפך. הוא הרבה פחות ורסטילי ועמיד לשינויים בקרקע, במרקם ובזויות. עד היום אני נזכר בקבוצת רוכבי האופניים המאד ספורטיביים שפגשנו לאורך הטרק באנאפורנה. ברובו המוחלט של הזמן האופניים נשאו על כתפיהם/הן, עד שהגיעו לראש איזה שביל במורד חלק מספיק כדי שיורידו אותם לרצפה, יטפסו עליהם וידוושו להנאתם עד לעמק. ומיד, הופ על הכתפיים במעלה, בנחל או במצוק, עד למדרון הבא. בגלל התבנית הזאת פגשנו אותם כל כך הרבה פעמים - באותם קטעי רכיבה הם היו משיגים אותנו כהרף עין, וכעבור שעה היינו משיגים אותם כי לנו היו תרמילים קלים ולהם אופניים כבדים. וברור מעל לכל ספק שהם היו הרבה יותר כשירים וחזקים מאיתנו. |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי סרטון היתולי שראיתי פעם שנקרא "רגע המצאת הגלגל". רואים שם שני בני אדם פרה היסטוריים (עם בגדי עור וזקנים פרה היסטוריים וכו") שמסתתים מאבן גדולה גלגל גדול, וכשהם מסיימים הם מניעים אותו ע"י כך שבמקום לגלגלו בכוון הנכון הם מגלגלים אותו בניצב, כלומר מרימים ומפילים אותו לסירוגין כשהם מלווים את מעשיהם בקולות פרה היסטוריים. נזכרתי בכך משום שכל כלי בנוי לייעוד מסוים. אם אתה רוצה ללכת בג'ונגל אין טעם שתסחב על כתפיך מטוס f16 כי הוא לא נועד לעזור לך לנוע בסבך. האופניים הם דווקא כלי שמדגים עם כמה המצאת הגלגל היא המצאה גדולה, שמשפרת באופן מאד מרשים את מהירות התנועה. אבל הם לא נועדו להעלות אדם בשיפועים גדולים. גם לי הייתה פעם חוויה דומה לשלך. בצעדי במעלה מסוים (על מדרכה) עקפתי רוכב אופניים מתנשם ומתנשף שנוסע בהילוך מאד נמוך. אבל בהמשך השיפוע התמתן ואז הוא עבר אותי. אני זרקתי לו: העברת הילוך, הא ? והוא ענה: הגיע הזמן. . . אני חושב שגם למשימות של תנועה בשטח קשה הפתרון הפשוט ביותר יהיה גלגלים ולא רגליים, אבל לא אופניים. הם לא נועדו לכך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |