|
אתה בהחלט מוזמן להמשיך את השיח האתני מן הסוג שמנהלים מירי רגב ודומיה עם אישקש ועם האייל האלמוני. לא הייתי עונה לדברים הנשמעים לי כסוג של בדיחה או של התבדחות, לולא המיוחס לי מתוכם ומתוך המילה ''כוחותינו'' כי יש בדבריי מוטיבציה מן הסוג הזה. בין שכתבת את הדברים בכנות, ובין שכתבת אותם מתוך התבדחות, הם בוודאי מעידים עליך ואולי על הצורך שלך לייחס לדבריי מוטיבציה כזו כדי להתעלם מן האמור בהם לאמיתו. מה שכן ניתן להוציא מעצם ההערה שתחבת, הוא כי המאבק הפוליטי בישראל אכן אינו ניטש רעיונות, כי אם בין שבטים. זה לא משנה מה יהיה תוכנו של השיח הציבורי, רוב האנשים יצביעו לפי אותה השתייכות. לא מאבק רעיוני אפוא, כי אם מאבק בצורתו הגסה, הברוטאלית על הכוח. לכן הדיבור על ''ערכים'' או על ''אידיאלים'' הוא על פי רוב דיבור מזוייף. זו גם השקפתי ביחס לאבולוציה של הרעיונות בהיסטוריה, ובכך אני קרוב למרקס מאשר להגל. אין לראות בהיסטוריה זירת התנגשות בין רעיונות, אלא זירה של התנגשות בין החותרים אחר הכוח ואשר אימצו לעצמם צידוקים רעיוניים כאלה ואחרים שיכולים היו לשרת את הסיטואציה המיידית בהתמודדות שלהם.
יש לפלוט מן המערכת הפוליטית כל מי שניגע ביחסי הון-שלטון. אין בכלל משמעות לשאלה מאיזו עדה או מאיזו מפלגה. הבאים אחריהם לא ינהגו אחרת, גם הם ילכו אחר ההון, אלא שהכוונה היא לדלל את האחיזה בשלטון שמותירה אחריה האוליגרכיה הישראלית משעה שהיא הופכת לכזו. דווקא כדי לפנות מקום גם להתנגשות הרעיונית.
|
|