בתשובה לגיל גרינגרוז, 25/04/17 9:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכ"ג בטח היה אומר (בעצם הוא אמר את זה פעם) שהצבי הקופץ וזנב הטווס הם שני מקרים שונים לחלוטין ולא נכון להתיייחס אליהם באותו אופן. הצבי הקופץ פשוט מראה לטורף את האמת בקשר ליכולות שלו. קוראים לזה "עקרון ההכבדה" לא בצדק: אמנם לכאורה הקפצן נוטל סיכון בכך שהוא מפנה אליו את תשומת הלב, אבל למעשה הוא דווקא מפחית את הסיכון העצמי ע"י כך שהוא מפגין את יכולותיו (אפשר להגיד שהוא באמת מכביד, אבל לא על עצמו אלא על הצבאים האחרים שאינם קופצים גבוה כמוהו). לא רק הסיכון פוחת, בכך גם נחסכות ממנו (ונם מהטורף אבל זה פחות איכפת לו) הקלוריות שהיו מתבזבזות בבריחה, כך שזאת בעצם פרמיית ביטוח קטנה שהדלגן משלם. כל זה לא רלוונטי לזנבו של הטווס. בשלב זה שכ"ג בטח היה שואל אותך לאיזה משני המקרים מתייחס הניתוח המתמטי של גרייפן (ומן הסתם גם היה מוסיף ואומר שבספר של אמוץ זהבי אין הבחנה כזאת ולעניות דעתו השכ"גית זה חסרון גדול). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהוא מפחית את הסיכון, זו הסיבה שעקרון ההכבדה עובד. הרווח-נזק חייב להיות חיובי. ההכבדה היא העובדה שהוא נושא מחיר מסוים בקפיצה, שהרי אם היה רץ היה מגיע רחוק יותר. במלים אחרות, הכבדה היא נשיאת מחיר לטווח הקצר עם רווח עתידי שגדול מהמחיר. אגב, איילים שקופצים לא גבוה מספיק נרדפים על ידי נמרים כך שזה סיכון לא טריוויאלי. גרייפן לא מתייחס לטווס או צבי אלא בונה מודל מתמטי שמראה שהכבדה או מחיר מסוים שפרט נושא ושנמצאת בקורלציה עם כשירות כללית בלתי נראית, נקשרת לסממן חיצוני. למעשה, מהמודל נובע שהכבדה היא בלתי נמנעת בטבע. ואכן, זהבי לא מתייחס למודלים המתמטיים כי זה פשוט לא התחום שלו והוא לא ממש מבין אותם לדעתי. הוא מאוד מזלזל בהם אבל זו הסיבה שהעקרון שלו היה כל כך שנוי במחלוקת עד המודלים של גרייפן. אני ממליץ לקרוא את המאמרים הללו גם למי שאין ידע במתמטיקה כי העקרונות של המודל די ברורים בלי להבין את החישובים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |