בתשובה לגיל גרינגרוז, 22/04/17 19:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על המחמאה שבכותרת. משמח במיוחד לקבל אותה מפסיכולוג אבולוציוני מקצועי. סוף סוף אני יכול לדבר עם מישהו מהתחום! כתבת: "לא מעט מחקרים מראים את ההשפעה של מוסיקה על משיכה מינית". אם אתה מתכוון למחקרים עם ממצאים אמפיריים שתומכים בתיאוריית הברירה הזוויגית בהקשר למוצא המוזיקה, אז אני מכיר רק את שני המחקרים שהזכרתי במאמר, ואת המחקר הזה. אשמח לשמוע ממך על עוד. עוד כתבת שלדעתך הסבר הברירה הזוויגית הוא החזק ביותר. האמת, משהו בסיסי בו לא מסתדר לי: איך, תכל'ס, העסק עבד? האם בחור1 צעיר בחברת ציידים-לקטים קדומה פיזם לעצמו שירים, וזה מה שגרם בהמשך לאיזו בחורה להתמסר לו? האם הבחור חיזר ישירות אחרי בחורה ספציפית בשירה / נגינה, סטייל סרנדה? האם המוזיקה בוצעה באיזשהו טקס קבוצתי, והבחורות היו מתרשמות ובוחרות לעצמן בני זוג? כל התרחישים האלה נראים לי מאוד מאולצים. בדיוק השבוע ראיתי ממש ליד הבית שלי (אני גר השנה בבוסטון) תרנגול הודו פראי מנפח את הנוצות ומנסה להרשים נקבה שעמדה לידו. זה היה מצד אחד יפהפה ומצד שני מגוחך לחלוטין. אני לא מצליח לדמיין איך משהו דומה קורה בפועל עם בני אדם ומוזיקה. אפרופו תצוגות של בעלי כנף: במהלך כתיבת המאמר הסתקרנתי לגבי התימוכין האמפיריים מאחורי הסבר הברירה הזוויגית לזנב הטווס. המאמר ההכי מצוטט בעניין, אני חושב, הוא מאמר מ-1991 בשם Peahens prefer peacocks with elaborate trains. אבל ב-2008 התפרסם (באותו ז'ורנל) מאמר שטוען ההיפך, ושמו הוא כמובן Peahens do not prefer peacocks with more elaborate trains. בניסיון ליישב את הסתירה, התפרסם כמה חודשים מאוחר יותר (עדיין באותו הז'ורנל), מאמר עם השם המתבקש Do peahens not prefer peacocks with more elaborate trains?. ____________ 1. אני זורם עם מה שמשתמע מהתגובה שלך, שהבחורים הם ה"מציגים" והבחורות הן ה"בוחרות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה נראה לך מאולץ בטקס שבטי קבוצתי שכולל מופע ריקוד/תיפוף/שירה לאלי הגשם/הפוריות/ההגנה מנמרים חדי-שן/הברק/הרעם, שבעקבותיו הזכר שהתבלט בהופעתו מבחינת קצב, עוז קולו ויפי שירתו מסיים את הלילה במיטתה של הנאווה בבנות השבט? היש טבעי מזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתרחיש הספציפי הזה מפריע לי שהוא ''בירוקרטי'' מדי - הוא מצריך מעין פרוטוקול, שכל בני השבט מסכימים לו במודע, כדי לקבוע מי יימצא עם מי במיטה. תכונות פסיכולוגיות עם מקור אבולוציוני הן הרבה יותר בסיסיות, אינדיבידואליות ואינסטיקטיביות, אני חושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא הבנת את התרחיש שלי. מה פתאום מסכימים ומה פתאום פרוטוקול? הנאווה בבנות, מרצונה האישי והפרטי לחלוטין, בוחרת להשתובב עם זה שהפגין דומיננטיות, קצב קשוח וגרובי, יכולת אלתור, בטחון עצמי מחד ורגישות טונאלית מאידך, ואידך זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא הבנתי אותך נכון. סליחה ותודה על ההבהרה. עדיין משהו מפריע לי פה, אבל אני צריך לחשוב טוב יותר איך לנסח אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעד מה. אגב, אם זה לא היה בהיר דיו, אני מצטרף לנאמר בכותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש בעייה עם ההגדרה שתכונות פסיכולוגיות אבולוציוניות הן בסיסיות או אינסקטנטיביות. יש הרבה אדפציות פסיכולוגיות אבולוציוניות מורכבות, בדיוק כמו כל אדפציה אחרת ויותר מכך כנראה. הרי מדובר בבני אדם ובמוח שהוא האיבר הכי מורכב שיש. המקור שלהן יכול להיות מאוד בסיסי ואחרי זה בתהליך של ברירה מינית הם השתכללו לרמות גבוהות. כמו שנאמר כאן, הבחירה צריכה להיות אינדיבידואלית ולא קבוצתית כי כמו שכתבת, תאורית ברירת הקבוצות לא ממש תקפה בעולם האמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה כמה מחקרים נוספים שבוחנים את הנושא מנקודת מבט של הברירה המינית: http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/03057356... לגבי המנגנון, לא סביר שהוא החחיל בשירה אלא במוסיקה בלבד. אם גבר בעל גנים טובים ייצר מוסיקה מושכת, שבהתחלה יכולה להיות מאוד בסיסית כמו הקשה בקצב מסוים, והאישה בוחרת אותו בגלל זה, נקל לראות איך תחרות תוך מינית גברית משכללת לאט לאט את המוסיקה ובשלב מסוים מצרפת אליו גם מילים. זה יכול להיות בטקס אבל סביר שהתחיל ממשהו מקרי כמו סתם נסיון לבדוק אלו רעשים עושה האבן הזו. אני לא יודע מה נחשב למאולץ או מגוחך, אבל הרבה מההתנהגויות של בני אדם אילו היו נצפות על ידי חוצן היו נחשבות לביזאריות לחלוטין. מה שחשוב הוא שבאיזה שהוא שלב נוצר קשר בין הסימן לכשירות הכוללת של הפרט. הרי גם זנב הטווס התחיל ממשהו מקרי ולא מהזנבות היפים שרואים היום אבל ברגע שהתהליך מתחיל, קל לראות איך הוא מתפתח.http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/03057356... https://www.mysciencework.com/publication/show/0c04dc... לא הבנתי למה אתה צריך לזרום עם הרעיון שגברים הם המאותתים ונשים בוחרות. זה הבסיס של ברירה מינית ותאורית ההשקעה ההורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על המאמרים. ברור ש"לי זה נראה מגוחך" הוא קריטריון מדעי חלש מאד, אבל עדיין, אני מצליח לדמיין בקלות הרבה מאד תרחישים אבולוציוניים, כולל כאלה עם תוצאות "ביזאריות", אבל לא את זה של ברירה זוויגית על בסיס יכולת מוזיקלית. כפי שכתבתי לפונז, אני צריך לחשוב טוב יותר איך לנסח את מה שמפריע לי. ולעניין ה"גברים מאותתים / נשים בוחרות": כתבתי מה שכתבתי כי דרווין עצמו1 לא פסל את הכיווניות ההפוכה (בהקשר של מוצא המוזיקה), ולמיטב זכרוני כך גם כותבים מהשנים האחרונות. לא עקרוני לדיון שלנו, בכל אופן. ______________ 1. מתוך מוצא האדם: ...it appears probable that the progenitors of man, either the males or females or both sexes, before acquiring the power of expressing their mutual love in articulate language, endeavoured to charm each other with musical notes and rhythm.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל שזה קצת קשה לדמיין, אבל אני מניח שזה בגלל התהליך האיטי. הרי בעצמך תארת מנהגי חיזור מורכבים של ציפורים. איך שם לדעתך זה התחיל? ומה שדארווין, וגם אתה נדמה לי מכוון יותר אליו, הוא השימוש בקולות שם אני בהחלט מקבל שיתכן שלנשים תפקיד דומה במשיכה מינית. אבל אני חושב שרוב הכותבים על האבולוציה של המוסיקה (וגם אני לצורך העניין) דנים יותר במוסיקה עצמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |