 |
אני חייבת לציין שהתגובות כאן שעשעו אותי לא פחות מהספר, במיוחד מצאה חן בעיני העובדה שלא רק שברובכם מסתתר לו שובניסט קטן אלה אתם גם גאים בו, בדרך זו או אחרת, אני מקווה שלא אדכא את אותו שובניסט אם אומר, שהידיעה כי רבים ממכם הגברים מהרהרים לעיתים באפשרות כי ירכי הצחורות הן גם לוהטות ליפעמים, לא מעוררים את הפמיניסטית הזועמת שבי (ותאמינו לי, יש שם אחת כזאת).
וודאי לא ספר שנכתב בכל כך הרבה חן ע''י סופר שמתגלה כפוטנציאל מסקרן ומבטיח. מבטיחה להתייחס באותו שעשוע מבודח לטקסט פמיניסטי חינני ומבריק כזה, במידה ואתקל בו.
אבל אנו עוסקים כאן בספר ולא באישיות הסופר ומבקריו, נהנתי מאוד למרות הדמויות השטוחות והאומללות המופיעות בו, סופר הצללים הוציא ממני חיוכים לא מעטים, והחלק המוצלח ביותר בעיני היה באופן מפתיע האפילוג. הרי לעלילה לא הייתה משמעות מרובה, לפעמים אפילו הייתה בי הרגשהה כי העלילה היא מעמסה על הסופר, שיודע כי הוא חייב אותה לקוראיו והוא רק רצה לשפוך הגיגיו על הנייר.
כך או כך, בהחלט שווה קריאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש