|
נדמה לי שלפני הקמת המדינה (וגם קצת אחר כך) השכרת חלק מדירה מושכרת בדמי מפתח ל"דייר משנה" (זה המונח המשפטי) היתה מקובלת ומן הסתם מעוגנת בחוזה השכירות המוגנת (=שכירות דמי מפתח) אלא אם כן בעל הדירה סירב לכך. לבעל הדירה בדרך כלל לא היתה סיבה להתנגד כי להכנסת דייר משנה מכיוון שזה הקל עליו למצוא שוכרים.
זה מצב דומה למה שיש היום לעיתים בשכירות חופשית: לשוכר הראשי מותר להכניס דיירי משנה (נקראים "שותפים לשכירות") אם בעל הדירה לא מתנגד להכנסת שותפים (יתכן שהשותפים חותמים חוזים מחודשים עם בעל הדירה כתנאי לכניסתם לשותפות). שוב: ההסכמה לדיירי משנה בשכירות חופשית מקובלת כי זה מקל על בעל הדירה להשכיר את דירתו (בעל הדירה לא צריך להמתין חודשים עד שימצאו _כל_ השותפים).
היום פחות מקובלת שכירות משנה בדירת דמי מפתח כי הסיטואציה הכלכלית של דיור היום שונה בתכלית ממה שהיה פעם.
|
|