|
||||
|
||||
למי מיועד הגינוי? אם הגינוי היה מיועד לישראל/ ארה"ב/ אירופה, כל התיחסות לאינטרס הפלשתינאי היתה צריכה להיות מצומצמת, עד לא קיימת (כי למה, בדיוק, זה צריך לעניין אותם). ודווקא התיחסות לאי-מוסריות שבפיגוע הייתה צריכה להיות מורחבת (משום שמוסר הוא כלל אנושי, ולכן נוגע גם להם). אם הגינוי מיועד לפלשתינאים, אין להתיחסות לאי-מוסריות שבפיגוע שום משמעות, משום שמבצעי הפיגוע (ותומכיהם) כבר החליטו את ההחלטה המוסרית, והסיכוי שהודעה רישמית תשנה את דעתם הוא מזערי עד לא קיים. דווקא להתייחסות להיבט האינטרסנטי יש משמעות, משום שגם אם התקבלה ההחלטה המוסרית, עדיין אפשר לבטל/לדחות את ביצועה. אבל, מהצד השלישי, ברור שגם דוברי הרשות הפלשתינאית מודעים ל"איך ההודעות נקראות" ולכן הם יכולים לכתוב את ההודעה כך שיראה כאילו היא מכוונת אל הפלשתינאים, בעוד שלמעשה היא מיועדת לגורמים אחרים (ישראל/ ארה"ב/ אירופה). ומהצד הרביעי, אם דוברי הרשות מבינים שאפשר לקרוא את ההודעה מכל כיוון אפשרי, מה מונע מהם לכתוב את דעתם האמיתית... מסקנה (שלי): חבל להתאמץ ולבדוק ניסוח של כל הודעה לתקשורת, מרוב מודעות עצמית, אין להודעות האלה שום חשיבות אמיתית, וגם אם הרשות הייתה מוציאה את מצע מולדת, עדיין היו ישראלים שהיו מפרשים אותן כעידוד לטרור, ודורשים הודעה חד משמעית. עדיף לבדוק את מעשי הרשות (או, בכלל, הגוף המדוברר), ואז להסיק מסקנות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת כמה ''הפוך על הפוך'' של כוונות צריך לחשב פה. אבל גם בפעמים שבהם הרשות העמידה למשפט מפגעים, הם נשפטו על פגיעה באינטרס הפלסטיני. ערפאת לא יכול אז, ולא יכול עכשיו, לצאת נגד הרוב הברור בעמו, שתומך בפיגועים. והיות שהנוסח מפורסם ב''וופא'' גם בערבית,דוברי הרש''פ נאלצו לתמרן בין שתי הקרניים המוכרות של הדילמה הקבועה שלהם. |
|
||||
|
||||
כל הרעיון מאחורי התגובה שלי הוא שלא צריך לחשב אף כוונה. אין טעם בקריאה של ההודעות האלה, משום שעצם פרסומם בא לשרת אינטרס לא ברור, וקריאתם רק תועיל לאינטרס (כאשר לא ברור שזה האנטרס של הקורא). ובעניין אחר, אם הרשות העמידה רוצחים או מסיעים לרצח למשפט באשמת ''פגיעה באינטרס הפלסטיני'' (ולא רצח, סיוע לרצח או נסיון לרצח), ישראל לא צריכה אפילו להוכיח שהמשפטים אינם צודקים, מדובר בפושעים (ז''א חשודים בפשע) שלא נשפטו (על אחד מההפשעים שביצעו), ולכן ישראל יכולה וצריכה לתבוע את הסגרתם (גם לאחר שנשפטו והורשעו בפשע אחר) או שפיטתם (על הפשע הנוסף). |
|
||||
|
||||
כן, אבל לא נהוג להסגיר חשודים למדינות זרות, כאשר החשודים הנ''ל מרצים עונש מאסר, אלא רק לאחר השחרור. |
|
||||
|
||||
טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל עדיין טוחנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |