בתשובה לנמר בעקבות שלושה, 04/04/17 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב פעם אני מדבר על המדינה שלנו ואתה מדבר על ההנהגה הפלסטינית והחמאס. בכל זאת אני מתקומם מההשוואה הדמגוגית שעשית בין חוק השבות לבין זכות השיבה. חוץ מהדימיון הצלילי אין ביניהם דבר. חוק השבות הוא מאבני היסוד של מדינת ישראל והמימוש האולטימטיבי של הציונות, ואילו זכות השיבה היא דרישה פלסטינית, מעין משאלת לב, שמעולם לא התקבלה על ידי מדינת ישראל. אם אתה רוצה לפתוח דיון בשאלה האם תמיכה בזכות השיבה היא אנטי ציונית או לא, אל תסגור אותו מיד כשהתחלת. אם אתה לא מעוניין בדיון הזה- למה להעלות את הנושא? עצמי, איני תומך בזכות השיבה, וגם משוכנע שבניגוד לעמדתך בוז'י הרצוג גם הוא אינו תומך בזכות השיבה. אם יש לך מקור שמראה ההיפך יעניין אותי מאוד. דווקא הגישה שלך, באופן מפתיע, תומכת בזכות השיבה יותר מהגישה שלי. כי לשיטתך "הרי מי שרוצה שלום, מושיט יד ונגמר הסיפור." כלומר אילו יתעשתו הפלסטינים לפתע, יעיפו את ההנהגה הדתית המיליטנטית או הלאומנית וישיתו על עצמם הנהגה שוחרת שלום ואחוות עמים, יושיטו את ידם לשלום בלא תנאים אז "יגמר הסיפור". זה מה שאתה טוען. מעניין אם כך כיצד יגמר הסיפור מבחינתך- הפלסטינים (שנניח לרגע שכל כולם מלאכים מדגם טלטאביס) הם אזרחי ישראל ולא זוכים בשיבה לכפריהם, לא זוכים בזכות הצבעה לכנסת, ולא זוכים בהגדרה עצמית? שמא תאמר - אין כאלה פלסטינים טלטאביס ולעולם לא יהיו? הרי יש לנו מקרה בוחן- אזרחי ישראל עקורי איקרית ובירעם [ויקיפדיה] שגורשו מכפריהם ואינם מורשים לחזור אליהם. אני מכיר אישית אחד מהם- אזרח ישראל שמח ופטריוטי שעדיין רוצה לחזור לכפרו וחוזר פעם בשנה לכנסיה שנותרה שם ספק להפגין ספק לשמור על המסורת ולהנחיל אותה לילדיו. הוא מעורה לחלוטין במדינה, והאמון שהוא מפגין במערכת שדפקה אותו מעורר השתאות, כי אין לו מילה רעה להגיד על השלטונות, אבל מסתבר שלא "נגמר הסיפור". קל וחומר הפליטים תושבי השטחים או לא קל וחומר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני זה שמדבר עלינו ועליהם וכבר הסברתי שאין פתרון מבלי להבין ולהכליל את שני הצדדים. לא עשיתי השוואה וחבל שאתה מזדרז להגדיר כל ירק בגינה כדמגוגיה. מדובר ברצונות סותרים שמשחקים, לוקחים חלק, מניעים ומשפיעים על המלחמה התודעתית. מדובר ברצון פלסטיני בדיוק כמו הרצון לכונן מדינה על כל שטחי ישראל. לא מדובר בחלום. זכות השיבה ויהדותה של מדינת ישראל משמשים כחלק מהמשא ומתן ובשיח בנושא. אני לא משווה ביניהם רק מציין שמדובר בכוחות וסיפורים שמתמודדים על רישום ההיסטוריה ומשם לגזירת הצדק. כל עוד יש דיון אם צריכה להתקיים מדינה יהודית אנחנו בבעיה. אין מצידי שום תמיכה בזכות השיבה וקשה להבין כיצד הסקת מהשיטה ''שלי'' תמיכה שכזאת. השיטה או העקרון הילדותי והכנה גורס שמי שרוצה שלום יכול לעשות שלום בכל רגע ובלי תנאי. כשמתחילים להציב תנאים נכנסים הנראטיבים ומכאן חזרנו שוב למשא ומתן והמאבק התודעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אין פתרון מבלי להבין ולהכליל את שני הצדדים. איזה פתרון? נגיד שאתה שייך לצד השני. אבא שלך הפסיד וברח ב 48' ועכשיו אתה פליט בן פליט. איזה פתרון אני אמור לתת לך? >> כל עוד יש דיון אם צריכה להתקיים מדינה יהודית אנחנו בבעיה. ומה הבעיה? הדיון הזה התקיים כבר יותר ממאה שנה ובמשך שבעים השנה האחרונות התשובה היא "כן" מהדהד. למען האמת אחרי השלום עם מצרים אני לא בטוח שהדיון הזה המשיך להתקיים. עזמי בשארה רצה להמשיך לקיים אותו אבל לא היה לו עם מי... >> אין מצידי שום תמיכה בזכות השיבה וקשה להבין כיצד הסקת מהשיטה "שלי" תמיכה שכזאת. הראיתי איך. נניח שהפלסטינים מושיטים יד לשלום עם חד קרן וקשת בענן. עושים שלום לבקשתך בלי תנאים. מה עכשיו? שלום-שלום ושילכו לעזאזל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי את הפתרון והחזון. בעיני הפליט היהודי ממדינות ערב הפתרון היה להפוך לישראלי. זה מה שאני מציע לפלסטיני. הדיון בנחיצותה של המדינה היהודית גווע? אתה מוזמן לבקר ברשתות החברתיות של הלא ישראלים כדי ללמוד עד כמה הוא בועט ומבעית. לא הראית דבר בטרם כתבתי את עמדתי בדבר זכות השיבה ולאחר שקיבלת תשובה אתה מתעלם ממנה. "פלסטינים מקומיים" מיהודה שומרון הגליל והנגב יכולים לחיות איתנו. הם כבר חיים איתנו. השאר שכבר לא פה, כבודם במקומם מונח. אין לי שום עניין איתם ובטח לא מוסרי. לא רוצים לסלוח? בעיה שלהם. העולם הערבי שתקף אחראי לגורל אחיו. את האמת הערבים ילמדו במערכת החינוך הישראלית. הפליטים בשבדיה לבנון צרפת ובסוריה? את החשבון שיגישו למדינות ערב שמחזיקות אותם כאזרחים סוג ב' ולמדינות שקולטות זרים כאידיאולוגיה. צא למד- התודעה הערבית קיבעה את השנאה ליהודים כסיבה כוללת בלי קשר לרמת המסכנות, מידת אחריות ויכולת הזיהוי של המיטיב והרשע. זה המאבק התודעתי שבו אנחנו מפסידים. זה המקום שבו הערבים מפסידים הזדמנויות והמחנה מקבע את המחלוקת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |