|
||||
|
||||
נכון, אבל היא היתה כל כך מוצלחת שלקח לפלסטינים הרבה זמן להבין שזה מה שקרה. |
|
||||
|
||||
כחמש שנים מהתפוגגות השיחות עד פרוץ האינטיפדה הראשונה. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שלעניין האוטונומיה, בגין דבק בשקר כפול במשך שנים. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בגין שהיה שר בלי תיק בממשלת אשכול התנגד נחרצות לאוטונומיה פלסיטינית ושלטון עצמי במסגרת של קנטונים בטענה שאפילו עצם הדיבור על זה מוביל בהכרח למדינה פלסטינית עצמאית. אני לא מאמין שהוא חשב אחרת בחלוף 10 שנים. הוא רימה את עצמו ואנשיו בזה שכאילו אפשר לשלוט על הגדה במין אילוזיה של אי-כיבוש ואי-אוטונומיה, ורימה את השאר בהסכמה לאוטונומיה (קמפ דייויד) תוך שבהכרתו הוא דוחה ושולל את עצם הדיבור עליה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבגין היה מוכן תאורטית לאוטונומיה, אבל בפועל פשוט לא היה מוכן לשום דין ודברים עם החיה הדו רגלית ערפאת. |
|
||||
|
||||
השיחות היו עם המצרים. |
|
||||
|
||||
ערפאת לא היה בארץ בתקופת בגין. לפי זכרוני משה דיין התפטר מהממשלה או משהו כזה מכיוון שבגין מיסמס את ההתקדמות לאוטונומיה (העביר את הסמכות ליוסף בורג). ניטען אז שבגין ניסחט בקמפ דיוויד והסכים לאוטונומיה בחוסר רצון רב (תחת הלחץ של דיין ויצמן וקארטר), לכן מיסמס בשלב המימוש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |