|
נוסח יפה ב"הארי פוטר והשיטה הרציונלית" (אגב, מאוד מומלץ): - "הנקודה היא שכשיש הרבה תשובות אפשריות, רוב הראיות שאתה צריך פשוט הולכות למציאת ההשערה הנכונה מבין מיליון האפשרויות – להביא אותה לתשומת לבך מלכתחילה. כמות הראיות שאתה צריך כדי להבחין בין שניים או שלושה מועמדים סבירים קטנה בהרבה בהשוואה. אז אם פשוט תקפוץ קדימה בלי ראיות ותקדם אפשרות אחת מסוימת למרכז תשומת הלב שלך, אתה מדלג על מרבית העבודה. כאילו, אתה חי בעיר שיש בה מיליוני אנשים, מתרחש רצח, ובלש אומר, טוב, אין לנו שום ראיות בכלל, אבל האם שקלנו את האפשרות שמורטימר סנורדגראס עשה את זה?" - "והוא אשם?" אמר דמבלדור. - "לא," אמר הארי. "אבל אחר כך מסתבר שלרוצח היה שער שחור, ולמורטימר יש שער שחור, אז כולם כזה, אה, נראה כאילו מורטימר בכל זאת אשם. אז זה לא הוגן כלפי מורטימר אם המשטרה מקדמת אותו לתשומת ליבם בלי שיש להם סיבות טובות לחשוד בו כבר. כשיש הרבה אפשרויות, רוב העבודה מושקעת באיתור התשובה האמיתית – להתחיל לשים לב אליה.
|
|