|
אתה מעלה הרבה נושאים חשובים. לא אוכל להגיב לכולם בפעם אחת.
מטרות הבנק אינן פלפול. זו הגדרת התפקיד- שמירה על יציבות מחירים כפי שהממשלה מגדירה אותה. הממשלה הגדירה 1-3% במדד המחירים לצרכן והיתה יכולה להגדיר את מדד מחירי הדירות במקום או בנוסף, והיא לא.
אני לא מבין מדוע אתה חושב שבנק ישראל מחויב לציבור לבלום את הגאות במחירי הדירות, ויותר מכך - באיזה כלים אתה רוצה שהוא ישתמש כדי לעשות זאת. הכלי המרכזי שיש לבנק ישראל להתמודד עם גאות בנדל"ן הוא הגבלות על המשכנתאות. האם היית רוצה שישתמש בו עד שיעצור את הגאות הזו?
>> אבל הייתי מצפה שה"גם" הזה ישוקלל, בדיוק כמו כל דבר אחר במדד
כל הכלכלנים היו רוצים. אבל לצערם עדיין לא הצליחו להגיע לשיטה טובה מספיק- החצי השני של תגובה 688386. מחירי השכירות הם מדד לא רע לעלויות הדיור, כמו שאמרתי בפתיל ההוא. המסקנה שלי היא שכאשר מחירי הדירות עולים ללא שמחירי השכירות (שכן נמצאים במדד המחירים לצרכן) מצטרפים אליהם, זהו החלק ה"הוני" במחירי הדירות שעולה, ולא החלק של "שרותי דיור".
>> אולי בכלל הפאניקה ההיסטורית מפני אינפלציה רלבנטית לשלהי האלף הקודם ופחות לנתוני הכלכלה המקומית והגלובלית של ימינו? ומאיפה מגיעה הפאניקה ממדדים שליליים?
ראוי לתגובה נפרדת
>> יש לי הרגשה שאתה ואני משלמים שכר מופרז בארבעה סדרי גודל בשביל ביצוע האלגוריתם הפשוט של גזירת ריבית נמוכה ממדד נמוך ולהיפך.
בתקופה של פרנקל זה היה ממש קל. יכולתי לעשות אמולציה ולנחש בדיוק את החלטות הריבית שלו. עם כל הביקורת שהיתה לי כלפי המדיניות שלו הדבר הטוב ביותר שהוא הביא למשק היה בדיוק זה- היכולת לתכנן קדימה הודות לפרדיקטביליות של המדיניות הכלכלית. אבל להפעיל מדיניות כלכלית צופה פני עתיד כמו שעשה פישר זה לא הולך ברגל. בגישה שלך לדעתי פישר קיבל דווקא שכר נמוך מדי- שניים-שלשה סדרי גודל בחסר. את קרנית פלוג אוכל לשפוט רק בדיעבד, ואולי אף זה לא, כי עד כה היא פעלה תחת תנאים די אחידים.
>> אם כבר מגדירים טווח מטרה, אני מצפה ממנהלים בכירים במשק לעמוד בו
אני בטוח שתסכים שדווקא טוב שהנגידה לא הפעילה את כל הכלים האפשריים (ריבית שלילית) כדי לעמוד ביעד. אם כך על מה בדיוק הביקורת?
|
|