|
||||
|
||||
והיית מאמין שפרקליטה בכירה כרות דוד תתגלה כעבריינית? קרא בערך "רות דוד" בויקיפדיה על תפקודה בעת שהייתה פרקליטה, ועל ניסיונות פרקליטים אחרים לחבל בחקירת חלק זה בקריירת הפשע שלה. היועץ המשפטי קבע שאין די ראיות להרשעה, אבל כך היה גם עם בכירי המאפיה. אל קפונה הורשע על עבירות מס למרות שללא כל ספק היה רוצח. והפרקליטות כפי שאני רואה אותה, כשאני קורא את כל מעלליה, היא מעין מאפיה. זכור גם את פרשת זיכוי נהגת שפגעה למוות ברוכב קטנוע בעת שהייתה שיכורה, וטיוח הפרשה, ואת היעלמותה של המבקרת הילה גרסטל מהבמה בלחץ הפרקליטות. חוש הריח שלי אומר שזה לא פרטאץ' אלא משהו חמור בהרבה מכך. |
|
||||
|
||||
אמנם אלו נקודות כבדות משקל אבל לא מדובר בהן על שום דבר שמתקרב בחומרתו לטיוח רצח. אם הגרסה הרעה תתברר איכשהו כנכונה זה יקים קנה מידה חדש לגמרי של שחיתות. אני מעדיף להאמין בגרסה התמימה יותר ולשמור על תמונת העולם שלי בה השוטרים הם הטובים ולא הרעים. |
|
||||
|
||||
"טיוח רצח"? התחושות שלי לגבי אופן התנהלותה של הפרקליטות לא הגיעו עד לידי כך. אם אתה מתכוון לדוגמה שהבאתי - אל קפואנה והמאפיה, ההשוואה הייתה רק מבחינת מנגנון ההתנהלות והטיוח. איני מכיר שום מקרה שהפרקליטות טייחה רצח. אבל היא מסוגלת . . .1 אין לי בה שום אמון. 1 תרחיש אפשרי: מגיע לידי הפרקליטות מידע מוכח, מבוסס על די אן איי וכדומה, על רוצחה האמיתי של תאיר זאדורוב, אבל היא מעריכה שתוכל להסתיר את המידע מהציבור. האם ביושרה תצא ותציג את המידע תוך הודאה בטעותה? בחיים לא. |
|
||||
|
||||
המניע להעלמה מכוונת של הטלפון יכול לדעתי להיות רק טיוח רצח בדיוק מהסוג שתיארת. לכן אני מאמין שההעלמה לא היתה מכוונת, לפחות לא על ידי הפרקליטות. |
|
||||
|
||||
אתה מגזים. הטלפון היה בידי המשטרה מהתחלה, ולו הייתה שם הוכחה מובהקת למישהו אחר שרצח, לא היה להם שום אינטרס להיטפל לזדורוב. לכן סיבות העלמה יכולות להיות החלשה בטיב ראיותיהם בתיק, למשל שהטענה שהסימן על המכנסיים היה סימן שהטלפון שהיה בכיסה השאיר, או שיחות שהיו צריכות להפנות לכיוונים מחשידים אחרים. לא הייתי קורא לכך טיוח רצח. האם, למשל, המלחמה שהם פתחו כנגד הפתולוגית1, כדי לחזק את טענתם שהסכין הייתה חלקה היא טיוח רצח? 1 בסופו של דבר הם ירדו מהמלחמה הזאת רק כאשר בית הדין העליון פסק שעדות המומחה שלה נכונה, והסכין אכן הייתה משוננת. אבל מבחינתם (של שופטי העליון) זה לא שינה כלום. כן משוננת לא משוננת. לא משנה. לצד הרשעת זדורוב עמד זונת (סליחה, מלכת) הראיות . . . |
|
||||
|
||||
כתבה על ד"ר מאיה פורמן היום במוסף הארץ (לחסרי מנוי- מחפשים בגוגל הארץ כך כמעט חיסלה ונכנסים מהקישור): "כך כמעט חיסלה לי הפרקליטות את הקריירה. שלוש שנים אחרי ששרדה את ניסיון חיסול הקריירה שלה על ידי הפרקליטות, ד"ר מאיה פורמן, הרופאה המשפטית שהעידה מטעם ההגנה בתיק זדורוב, מספרת על הרדיפה העיקשת ועל הפוליטיקה שמאפילה על האמת. האם זדורוב חף מפשע? לדעתה, יש ספק סביר שכן." |
|
||||
|
||||
קראתי בהארץ וכבר שם עצבן אותי הניסוח של חמש המילים האחרונות. למישהו יש ספק שהניסוח הזה חידתי יותר מכידון, צל, זהב ואשמה? או באופן ישיר - לי לא ברור מהסייפא של הציטוט הזה, אם הרופאה הנכבדה חושבת שזדורוב אשם או זכאי. מה דעתכם? ובכל מקרה, העורך היה צריך לשנות ניסוח שכזה, קל וחומר כשהוא מופיע בכותרת המאמר. |
|
||||
|
||||
איני מבין מה הבעיה בניסוח הזה. זה בדיוק הניסוח שלפיו על בית המשפט לקבוע אם להרשיע מישהו כאשר אי אפשר לדעת את האמת בוודאות מוחלטת. אני, למשל, לא יכול לומר שאני בטוח בוודאות של שזדורוב אינו הרוצח, אבל לו הייתי צריך להמר הייתי מעדיף אפשרות זו על האפשרות שהוא כן הרוצח. לעומת זה אני בטוח בוודאות שקיים ספק באשמתו. |
|
||||
|
||||
>> איני מבין מה הבעיה בניסוח הזה. כתוב שם: "האם זדורוב חף מפשע? לדעתה, יש ספק סביר שכן". בד"כ ספק זה דבר שמייחסים לאשמה, ולא לחפות (בדיוק כפי שאתה השתמשת במלה במשפט האחרון שלך). אפשר היה לכתוב "האם זדורוב אשם? לדעתה, יש ספק סביר שכן", או "האם זדורוב חף מפשע? לדעתה, יש סיכוי סביר שכן", אבל הניסוח הנ"ל הפריע גם לי כשקראתי את הכתבה. |
|
||||
|
||||
אכן יש כאן בעיה לשונית שלא כל כך שמתי לב אליה כשקראתי אתמול, ונראה שהבעיה אינה במה שהיא אמרה אלא באופן שבו הציג המראיין את דבריה. אבל הכוונה ברורה. |
|
||||
|
||||
הציטוט הבעייתי הנ"ל הוא מכותרת המשנה של הכתבה, שניסח מן הסתם העורך. בגוף הכתבה עצמה, בתשובה לשאלה "וזדורוב? את חושבת שנעשה לו עוול?", מצוטטת התשובה של פורמן: "אני לא יודעת. אני לא שופטת. לא ראיתי את כל התיק. אני מכירה את החלקים שלי בתיק. אני חושבת שיש ספק סביר. כשיש שופט אחד שמזכה, יש ספק סביר". זה כבר בסדר גמור מבחינה לשונית, ואכן, גם לדעתי הכוונה היתה ברורה מההתחלה. |
|
||||
|
||||
הכוונה היתה ברורה, בין השאר בגלל המטא-דאטה שיש לקורא (שהרי לו היתה הפוכה, זה לא היה מספיק מענין בשביל הכותרת). הניסוח היה כושל. |
|
||||
|
||||
מסכים בהחלט. |
|
||||
|
||||
קראתי (ברפרוף) את המאמר, ובסך הכול הוא חוזר על פרטים שנחשפתי להם בעבר. אני חושב שפרשת הפרקליטות ומאיה פורמן היא מהפרשיות המזעזעות שאירעו אצלנו, והיא מרמזת על התנהלות עבריינית של הפרקליטות, שהתואר ''התנהלות מאפיונרית'' הולם אותה. גם פרשת פיטוריה של המבקרת השופטת גרסטל שהוא המשך לפרשה הזאת מעלה ריחות לא נעימים, כמו ההימנעות מחקירת הפרקליטה רות דוד על מעשים שעשתה בעת שכיהנה בפרקליטת. הדברים האלה ממש מפחידים. אין לי אמון בפרקליטות. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות: גרסטל לא פוטרה, היא התפטרה (או לכל היותר התפוטרה). |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה בעברית "התפוטרה". אז למה הכוונה? אני חושב שלא טעיתי טעות של ממש. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהשוטה התכוון לתיקון זוטה עובדתית בדבריך, ולא לחלוק עליך בגדול. ''התפוטר'' הוא מילה לא רשמית שנאמרת כחצי-בדיחה, על מישהו שלכאורה התפטר ובעצם פוטר. על אותו משקל, ''התנודב''. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהשימוש ב"התפוטר" כבר מוכר לכל, כולל לאקדמיה: "לשורש פט"ר משמעות של 'שילוח', 'שחרור', 'היפרדות'. ממובנים אלו נגזרים גוני משמעות אחדים הבאים לידי ביטוי בפעלים בכל שבעת הבניינים: פָּטַר, נִפְטַר, הִפְטִיר, הֻפְטַר, פִּטֵּר, פֻּטַּר והִתְפַּטֵּר (ואפשר להוסיף לרשימה גם את הפועל התפוטר – שילוב של סביל ופעיל).". |
|
||||
|
||||
זה עתה נפתרה עבורי שאלה שהעסיקה אותי זמן רב, והיא מה דעתו של עו"ד שפטל על פרשת זדורוב. בערוץ 20 שודרו דברים שאמר השופט דנציגר שהסביר מדוע החליט שקיים ספק סביר בפרשת זדורוב. בהקלטה הוא דיבר על טביעות נעליים שהתגלו בזירת הרצח שלא היו שייכים לא לזדורוב ולא לאיש מהחוקרים, טביעות שנשארו תעלומה, וכן העובדה שבשחזור הובילו את זדורוב עד אל מול תא השרותים שבו אירע הרצח ושם עצרו אותו והסירו ממנו את האזיקים. עו"ד שפטל שהיה בין המגיבים בתכנית אמר שכל דקה שזדורוב נמצא בכלא היא חרפה ובושה למערכת המשפטית הישראלית. זה זמן רב מסקרנת אותי דעתו של שפטל על הפרשה הזאת. שאלתי אותו באמצעות אפשרות פנייה בכתב אליו באתר רדיו 103 ולאחר שלא קבלתי תשובה עשיתי מאמץ מיוחד ושיניתי את לוח הזמנים שלי כדי שאוכל להיכנס לשידור בתכנית שלו ביום חמישי בצהריים כדי לשאול אותו לדעתו (וגם לתקן אותו על הגזמה בדברים שאמר על התלג לנפש בישראל בהשוואה למדינות אירופה), אבל לא הצלחתי להיכנס שם לשידור, כפי הנראה משום שיש על הזכות הזאת קופצים רבים. ועכשיו ככה בהפתעה גמורה קבלתי תשובה, ששמחתי עליה, כי זו גם דעתי. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים היו צריכים להיות מעורבים בטיוח הזה (לטענתך מדובר הן על אנשים בפרקליטות והן על אנשים במשטרה)? מה הסיכוי שאף אחד מהם לא דיבר על כך? |
|
||||
|
||||
כדי להעיף טלפון קטן לכל הרוחות, די באדם אחד. |
|
||||
|
||||
אבל זה בהנחה שמדובר על מישהו מהמשטרה. |
|
||||
|
||||
ייתכן. אבל אם אתה מרשה שני אנשים אפשר אחד מפה ואחד מכאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |