|
||||
|
||||
לגבי סכנה פנימית, אני חושב שזה לא המקרה הסביר. אנשים לא סתם קמים יום אחד ומחליטים למרוד בשלטון, לרוב זה בא כתוצאה מחוסר שביעות רצון ציבורית וחוסר אפשרות לבטא את חוסר שביעות הרצון באופן סביר. אנשים בעלי רכוש עם חרויות בסיסיות ויכולת להשפיע על השלטון בצורה דמוקרטית ימנעו מלמרוד, אנשים רעבים שהשלטון גוזל את רכושם ומונע את זכויותיהם ימרדו. מכאן, אם אתה רוצה למנוע מרידה, השקע בשביעות רצון ציבורית, השקע בעושר ורווחה, המנע ממניעת חרויות, האזן למה שאזרחיך אומרים בגלוי (והמנע מלהאזין למה שהם אומרים בסתר) - פשוט תן לאזרחיך את השלטון... אני מניח שככלל אם מעט מאד יוצאים מהכלל כל השליטים שבחרו באופציה הזאת לא הופלו, וכל השליטים שהופלו לא בחרו באופציה הזאת. לגבי סכנה חיצונית,נראה לי שאפשר לראות שכשההשקעה בביטחון לא פרופורציונלית לסכנה החיצונית התוצאה כושלת. |
|
||||
|
||||
לגבי סכנה פנימית אני נוטה להסכים איתך, מצד שני, שלטון שנותן לאזרחים כ״כ הרבה חופש ומשקיע בעושר ורווחה כמו שאתה מתאר זה דבר יחסית חדש. אולי עוד נופתע בעתיד. לגבי סכנה חיצונית - אני מניח שהשאלה היא איך יודעים אם ההשקעה היא פרופוציונלית או לא. איך היית מודד/מגדיר פרופורציונלי? לפי התוצאה הסופית? |
|
||||
|
||||
אולי... אם וכשנדבר. בינתיים אני מעדיף להסיק מסקנות מהמציאות. אין לי דרך מדוייקת. אני חושב שמצד אחד, כשמישהו מעלה צורך בהשקעה הוא צריך את היכולת לשכנע אנשים חסרי אינטרס בעובדה שצריך אותה, ומצד שני, כשאתה זה שצריך לבדוק אם ההשקעה מוצדקת ופרופורציונלית, אתה צריך לבדוק אותה בספקנות ובסקרנות ולא לתת להנחות המוקדמות שלך, לדעות שלך, או לאמונות שלך להכשיל אותך בבדיקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |